חשבתי להחיות את הבלוג. תשעה באב היה כאן לפני שנייה, תכנית ספדי מתעוררת ומביאה איתה גם את "בת הרים", תמ"א 38 משתוללת, קולנוע עדן הרוס (ובבנייה) - התכנון בירושלים ממש לא משעמם. נקווה שאצליח לעמוד בקצב.
אתמול (כלומר לפני כמה ימים) קראנו שהתכנית לקירוי נתיבי אילון אושרה במקומית של תל אביב (כאן למשל בגלובס). הקירוי יכוסה בעיקר בשטחים פתוחים - "פארק איילון"? אה, השם הזה כבר תפוס פעמיים... אסתר זנדברג כתבה בהארץ שהקירוי על-ידי פארק הוא טעות, ושעדיף להמשיך את הריקמה העירונית, ולא להנציח את הנתק שיוצרים נתיבי איילון. בסה"כ נראה לי שהיא צודקת, אבל אני לא ממש מכיר את תל אביב. פארק שחוצה את העיר לכל האורך (בלי קשר אם כן או לא עובר מתחתיו כביש מהיר) נשמע מצד אחד כמו אלמנט מנתק, אבל מצד שני זה לא מאוד שונה מהקונספט של פארק הירקון (לא באותו קנה-מידה - מדובר ב-240 דונם בקירוי איילון, לעומת כ-3,000 בפארק הירקון), או של כל נהר עירוני באירופה. מצד שלישי זה קצת מזכיר גם את הקונספט של העיר מודיעין. רק עזבו את ההשוואות להיי-ליין - (גילוי נאות: טרם הספיקותי, אבל) נדמה לי שאין שום קשר.
נראה לי שאולי המתכננים (משרד לרמן) ראו דווקא את הפרוייקט שמתוכנן בגרמניה לקירוי האוטובאן A7 בהמבורג (פרטים כאן). שם הגרמנים מדברים על משהו מאוד דומה לרעיון בתל-אביב - חיבור בין שכונות שהופרדו על-ידי הכביש, באמצעות פארק ענק.
שורה תחתונה - פארק זה כיף גדול, ובמיוחד בעיר שהיא מרכז מטרופוליני לכ-3 מיליון איש לפחות. אבל לא צריך יותר מדי (פארק הירקון לא נכנס בסנטראל פארק אפילו פעמיים), ולחבר בין שכונות? אני לא בטוח.
ושנייה לפני שחוזרים לעיר הקודש, נראה לי שחשוב גם לשאול האם זה הגיוני, או הוגן, ש-"הפרוייקט המוניציפלי הגדול בישראל" (שני מיליארד שקלים) יעסוק בפיתוח פארק(!) על כביש(!). זה המשבר הגדול בערים שלנו? מחסור בפארקים? טיפול בכבישים?
אצלנו בעיה"ק יש פרוייקט שקצת קשור - קירוי בגין. גם כאן מדברים על חיבור (בין בית הכרם לגבעת רם), אבל לא (רק) על שצ"פ אלא גם על בינוי - מגורים, דיור מוגן, מלונאות (שני משפטים בועדת כספים עירונית מאוגוסט 2014). בעצם חלק מבגין כבר מקורה מזמן - במחלף בייט-גבעת מרדכי. הנה התכנית (במ/4761, אושרה ב-2004):
רואים מה עולה על הכביש (איפה שהכיתוב "מנ")? נכון - גם שטח פתוח, גם בינוי למגורים (זה "לב העיר" שנמצא בבנייה...), וגם חניון. יותר הגיוני, לא? מטרות התכנית פותחות ב-"השלמת המרקם העירוני ויצירת רצף בין שכונת רמת בית הכרם ושכונת גבעת מרדכי..."
אתמול (כלומר לפני כמה ימים) קראנו שהתכנית לקירוי נתיבי אילון אושרה במקומית של תל אביב (כאן למשל בגלובס). הקירוי יכוסה בעיקר בשטחים פתוחים - "פארק איילון"? אה, השם הזה כבר תפוס פעמיים... אסתר זנדברג כתבה בהארץ שהקירוי על-ידי פארק הוא טעות, ושעדיף להמשיך את הריקמה העירונית, ולא להנציח את הנתק שיוצרים נתיבי איילון. בסה"כ נראה לי שהיא צודקת, אבל אני לא ממש מכיר את תל אביב. פארק שחוצה את העיר לכל האורך (בלי קשר אם כן או לא עובר מתחתיו כביש מהיר) נשמע מצד אחד כמו אלמנט מנתק, אבל מצד שני זה לא מאוד שונה מהקונספט של פארק הירקון (לא באותו קנה-מידה - מדובר ב-240 דונם בקירוי איילון, לעומת כ-3,000 בפארק הירקון), או של כל נהר עירוני באירופה. מצד שלישי זה קצת מזכיר גם את הקונספט של העיר מודיעין. רק עזבו את ההשוואות להיי-ליין - (גילוי נאות: טרם הספיקותי, אבל) נדמה לי שאין שום קשר.
נראה לי שאולי המתכננים (משרד לרמן) ראו דווקא את הפרוייקט שמתוכנן בגרמניה לקירוי האוטובאן A7 בהמבורג (פרטים כאן). שם הגרמנים מדברים על משהו מאוד דומה לרעיון בתל-אביב - חיבור בין שכונות שהופרדו על-ידי הכביש, באמצעות פארק ענק.
שורה תחתונה - פארק זה כיף גדול, ובמיוחד בעיר שהיא מרכז מטרופוליני לכ-3 מיליון איש לפחות. אבל לא צריך יותר מדי (פארק הירקון לא נכנס בסנטראל פארק אפילו פעמיים), ולחבר בין שכונות? אני לא בטוח.
ושנייה לפני שחוזרים לעיר הקודש, נראה לי שחשוב גם לשאול האם זה הגיוני, או הוגן, ש-"הפרוייקט המוניציפלי הגדול בישראל" (שני מיליארד שקלים) יעסוק בפיתוח פארק(!) על כביש(!). זה המשבר הגדול בערים שלנו? מחסור בפארקים? טיפול בכבישים?
אצלנו בעיה"ק יש פרוייקט שקצת קשור - קירוי בגין. גם כאן מדברים על חיבור (בין בית הכרם לגבעת רם), אבל לא (רק) על שצ"פ אלא גם על בינוי - מגורים, דיור מוגן, מלונאות (שני משפטים בועדת כספים עירונית מאוגוסט 2014). בעצם חלק מבגין כבר מקורה מזמן - במחלף בייט-גבעת מרדכי. הנה התכנית (במ/4761, אושרה ב-2004):
רואים מה עולה על הכביש (איפה שהכיתוב "מנ")? נכון - גם שטח פתוח, גם בינוי למגורים (זה "לב העיר" שנמצא בבנייה...), וגם חניון. יותר הגיוני, לא? מטרות התכנית פותחות ב-"השלמת המרקם העירוני ויצירת רצף בין שכונת רמת בית הכרם ושכונת גבעת מרדכי..."
ככה זה נראה בתצ"א.
וזה חלק מקורה נוסף - ליד "חניון המקשר" - שמיועד להיות חלק מתכנית הכניסה לעיר.
טוב, חזרתי :-)
ברוך השב!
השבמחקממתינים לפוסטים נוספים :)
מצטרף לברכות - שמח על החייאת הבלוג.
השבמחקהזכרת את ההשתוללות של תמ"א 38 אבל רק במילה - שווה פוסט. לידינו הורסים בית בן קומה אחת שסומן לשימור ומבקשים לבנות במקומו בית של 5 קומות + חנייה תת-קרקעית. הכל במסגרת תמ"א 38, בלי תב"ע (רק עם היתר), בלי מטלות יזם וכו'.
למה? תמ"א!
מה שהיה אמור להיות כלי כלכלי שישמש מנוף לחיזוק מבנים חלשים שלא היו יכולים להיות מחוזקים בדרך אחרת, הופך להיות מפתח לרווח יזמי ונדל"ני. הרי ברור שאם בונים בית חדש במקום או אפילו מעל מבנה קיים אין צורך בחיזוק נוסף, וניתן לבנות מראש בנייה מחוזקת. אבל אם אפשר ...
והערה אחת בנוגע לקירוי בגבעת מרדכי: בכל פעם שאני עובר שם אני לא מבין מי ירצה לגור שם, בדיוק מעל בגין. יכול להיות שזה נראה לי כך כי מדובר כרגע במבנה בודד ולא חלק מקירוי רציף, או שסתם כי אני לא מבין. בכל מקרה הרעיון של קירוי בגין (וגם איילון - אבל עוד לא קראתי את זנדברג) כדי להרוויח שטח נשמע מרתק - השאלה איך יתבצע בפועל.
לדעתי כל דבר יהיה יותר טוב מהמצב כעת, שכדי לעבור מרחק קצר כל כך כמו זה שבין ת"א לר"ג או לגבעתיים צריך למצוא נתיב הליכה צר בו יש מעבר חצייה רק מצד אחד. במקרה הטוב תמצא אותו בנסיון הראשון, במקרה הרע תצטרך לחזור חצי דרך ולעבור מהצד השני של הצומת (או להסתמך על חסדי הרכבת שתתן לך כרטיס מעבר חד פעמי. בעצם, למה שלא יהיה חוזה קבוע כזה ברב קו?).
השבמחקקראתי גם בכתבה ב-XNET על כך שיש התלבטות לגבי גובה המפלס של הפארק. אני חושב שלקבל קצת מזגן באמצע הדרך אינו דבר רע כל כך, במידה ותיבחר חלופת הפארק הגבוה.
אלון - תודה!
מחקמזל שאין שם שום איזכור לירושלים (למעט תגובה 17).
http://xnet.ynet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3110032,00.html
פרוייקט הקירוי הירושלמי כפי שאתה מתאר אותו נשמע קצת שונה ממה שמתואר לאחרונה בראיון עם רה"ע (http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3658624,00.html):
השבמחק""אנחנו גם שוקלים לכרות קטע של קילומטר אחד או שניים מכביש בגין, לחבר בדרך זו את האוניברסיטה בגבעת רם עם שכונת בית הכרם, ולבנות לצד הכביש רובע חדשנות, שבו יפעלו מיטב חברות המחקר הבינלאומיות בסמוך לאוניברסיטה, כמו באוניברסיטאות הרווארד וב־MIT. אנחנו גם רוצים להסיר את הגדרות של האוניברסיטה ולחבר אותה לעיר ולתעשייה המקומית".
"רובע חדשנות" נשמע קצת יותר אליטיסטי ממה שמתואר בועדת הכספים העירונית.
אותי מעניין מה יאומרו בבית צפאפה על פרוייקט הקירוי.
הי ג'ולי. אני חושב שהכוונה של ראש העיר היא לאזור ההי-טק שכבר מאושר מזה שנים לצד בגין, ליד "מעונות האלף", ולא לשטח שיווצר מהקירוי. לגבי בית צפאפה, לא יודע מה הם יגידו, אבל גם אני חושב שהאפלייה זועקת.
מחק