יום ראשון, 21 בפברואר 2016

קוד תכנון


ענבר ואני בסירה

היוזמה החדשה ל-"הצלת ירושלים היהודית" היא אמנם קצת יותר פוליטית-מדינית מהנושאים שאני בדרך כלל עוסק בהם, אבל נראה לי שחשוב להגיד על זה משהו. ההצעות לסוגים שונים של "התנתקות" ממזרח ירושלים נמצאות על השולחן כבר הרבה זמן (כאן דוגמה מלפני כעשור), אבל כאשר האינטגרציה בין מזרח למערב העיר הולכת ומעמיקה, יש משמעות עצומה לזמן. אנחנו כבר לא נמצאים במקום בו היינו לפני עשור. חוץ מזה יש משמעות למילים. כשאומרים לי "הצלת ירושלים היהודית" זה כל כך מסריח מגזענות שאני לא רוצה להקשיב להמשך (איך הייתם מגיבים לתכנית ל-"הצלת שיקגו הלבנה" מפני השחורים?). אינטרסים -- חלק מהתועלות המצויינות ביוזמה הן בכלל נזקים (כמו העובדה שצבא ולא משטרה יפעל בשכונות מזרח ירושלים), וחלק הן ציניות מכוערת (חיסכון כספי הביטוח הלאומי -- ומה עם לקוחות הרווחה? והחרדים? והעניים? ונפגעי טרור/מחלות/מלחמה? מכולם נתנתק?). ודבר אחרון "חיזוק האופי היהודי" -- אני אישית חושב שאם ירושלים חפצת חיים, האופי שהיא צריכה לחזק הוא הגיוון, הפלורליזם -- ולא הסגרגציה.

אבל זה לא משנה -- הנזק כבר נעשה. גם אם לא יוקמו חומות סביב הר הצופים ותלפיות מזרח, העובדה שנכתבות המילים "יפקע תוקף תעודת התושב הישראלית של 200,000 הפלסטינים" ואין פוצה פה ומצפצף, כבר מעמיקה עוד את אי האמון שאנחנו בונים בעמל (וכסף) רב במזרח העיר. אחר כך, כשהפלסטינים עושים מצידם מעשים חד צדדיים, אין מה להתפלא. כאן האתר שלהם, וכאן המפה.


קוד תכנון
בכנס איגוד המתכננים ביום חמישי היה ממש מעניין, ולא רק בגלל הלוקיישן (כמה תמונות (לא שלי) כאן). באחת המליאות אמרה נורית אלפסי שתכנון מיתארי זה רע. לי הייתה הרגשה שסוף סוף מישהו אומר את זה. עוד תב"ע ועוד תב"ע, ובכל אחת מהן היזם והמתכנן רצים בכל הועדות כדי להשיג עוד קצת ועוד קצת, והתושבים יחד עם ארגונים אזרחיים רצים להתנגד. אולי צריך פשוט קוד תכנון. ספר שיגיד מה מותר לעשות בשכונת מגורים, ומה באזור מוטה תח"צ, ומה באזור תעסוקה, ומה באזור תעשייה, וכולי. ככה היזם יודע מראש, עוד לפני קניית המגרש, בדיוק אילו זכויות (וחובות) הוא עתיד לקבל. נראה לי שזה יזרז את הליכי התכנון, וישכלל, כמו שאומרים הכלכלנים, או ייעל, את שוק הנדל"ן (בסוף מישהו הרי משלם על זה שיושבים מתכננים ואדריכלים וכותבים את אותם כללים עוד פעם ועוד פעם). אולי זה גם יהיה יותר צודק, או פחות מושחת.




כנראה שרק לי זה נראה אבסורד להעביר סמכויות תכנון לפוליטיקאים מתנדבים
בלי קשר (ואולי עם). בינת שוורץ הסבירה באותו הכנס שוב כמה זה טוב להעביר סמכויות לועדות המקומיות. כי הם מייצגים, מכירים את העיר וכולי. כולם כבר מזמן מתיישרים עם זה ותומכים, לפחות כל חברי הפאנל שהיה שם. אבל ככל שאני חושב על זה, נראה לי אבסורדי יותר להעביר סמכויות מקצועיות לגוף של מתנדבים, פוליטיים. איך הם יחליטו על היקפי חנייה? על טיפול בנגר עילי? איך אמור להצביע חבר מועצה כשמדובר על השכונה שלו, ומה עם שכונות שלא מיוצגות במועצת העיר? (ואצלנו יש 37% מהאוכלוסייה שלא מיוצגים)  -- איך ייראה שם התכנון? זה נראה לי כמו לתת לכנסת להחליף את הממשלה, ואני עדיין מאמין בהפרדת רשויות.
 
ובאמת בלי קשר, בשבוע שעבר היינו בסירה. היה ממש כיף, מקווה שלא רק לי. כן ירבו! תודה ענקית לגילי, לרות, לאלעד, לענבר, ולכל מי שבא לשמוע הלומי בירה מדברים על תכנון וג'נטריפיקציה.

שבוע טוב

7 תגובות:

  1. לגבי 1 - אתה לגמרי צודק. מסריחה מגזענות זה ביטוי הולם. החל משמה של התנועה וכלה באחרון נימוקיה.
    מצער במיוחד לראות מי הם האנשים שעומדים מאחוריה (דווקא היה לי אמון בשאול אריאלי ובעמי איילון). עצוב מאד שכנראה (גם) הם הגיעו למסקנה שגם לתיקונו של חטא קדמון יש צורך בשיח גזעני (והחלת הריבונות הישראלית על שטח עצום אחרי מלחמת ששת הימים היא חטא קדמון וכבד מאד), ושהם חושבים שהחזרת הגלגל לאחור הוא בגדר "תיקון". אולי לא מפליא שחלק ניכר מהם אנשי מפלגת העבודה, שהיתה האחראית לאותו חטא.

    אני בעד החייאת הפתרון של תכנית החלוקה - בינאום ירושלים. כמו המגוון הפלורליסטי שאתה בעדו, עם המשכו גם לרמה השלטונית. אם זה יקרה יום אחד, ירושלים תהיה באמת "אור לגויים". כמובן שכפתרון זה יותר זה אוטופי מריאלי, אבל ייתכן שלמצב אבסורדי אפשריים רק פתרונות אוטופיים (הייתי אומר "אם תרצו ..." אם זו לא היתה מלה כה גסה בימינו).

    ובאשר ל"קוד תכנון" וחיזוק הוועדות המקומיות - נשמע מאד משכנע מה שכתבת.
    חבל שלא היית בערב העיון על תח"צ בערים היסטוריות אצלכם במכון ביום רביעי. היה מאד מעניין ובטח היית מסכם זאת יפה בפוסט.

    השבמחק
    תשובות
    1. עמוס -- תודה!
      לגבי ערים היסטוריות, מאוד רציתי להיות, אבל זה בדיוק נפל על השיחה בסירה (הצילום בראש הפוסט...)

      מחק
    2. וואו, ה"סירה" הזה נשמע ממש כמו סדרה מרתקת. לא ידעתי על זה.כמה חבל.

      מחק
  2. איך שהוא הצלחת לקשור כמה נושאים, שלכאורה לא קשורים אבל כולם עובדים על הציר של מקצועיות-פוליטיות-מוסריות של התכנון. מעולם לא הסכמתי יותר אם מה שכתבת. להבדיל מהמגיב מעלי (עמוס), איני חושב שהפתרון הוא לבנאם את העיר (למרות שזה בהחלט פתרון שיש לקחת בחשבון אבל לא מהסיבות האלו). ירושלים תהיה אור לגויים כשישראל תהיה אור לגויים. כל עוד ירושלים היא חלק מהריבונות הישראלית רצוי שהמדיניות תהיה גם יעילה, גם מוסרית וגם אפשרית (מבחינה פוליטית). התכנון תחילה.

    השבמחק
    תשובות
    1. יועד, כמובן שאני מסכים לגמרי ש"ירושלים תהיה אור לגויים כשישראל תהיה אור לגויים", אבל הכוונה שלי בהקשר הזה היתה בהתייחס למצב האוטופי של עיר בינלאומית, משוחררת מריבונות לאומית כזו או אחרת, עיר בחסות האו"ם שהיא לגמרי "עיר של העולם" - ככזו היא תהווה מקום שהעולם כולו נושא אליו עיניים, בלי קשר למצב הפוליטי בישראל. פנטזיה? אולי, אבל לפני אי אלו שנים גם אירופה ללא גבולות נראתה פנטזיה. על הגירסה הפחות פנטסטית של זה מדברים מכל מיני כיוונים כבר כיום - ריבונות משותפת או חלוקת ריבונות בירושלים בין ישראל לפלסטינים.

      מחק
  3. שלום. גיליתי את הבלוג הזה עכשיו. אז אולי לא אקבל מענה לתגובה שלי.
    בקשר ליוזמה "הצלת ירושלים היהודית" שכמו שרואים סתם היה גימיק פוליטי, גזעני, ללא ספק יש בעיה מאוד גדולה בזה שבירושלים יש כמות מכובדת של תושבים(ללא אזרחות) שהם עוינים לשלטון ולריבונות הישראלית ויהודית בעיר. אי אפשר להתכחש.

    מדינת ישראל ועיריית ירושלים מתנהגות בהם בחשש גדול ולא דואגות לרווחתם כמו שדואגות ליהודים. ההבדלים בתשתיות, בתחבורה(קווים מיוחדים למזרח ירושלים), חברת חשמל אחרת ועוד. יש בעיה של חוסר אישורי בניה למגזר הערבי, מה שהביא לכמות לא נורמלית של בניה בלתי חוקית וכזאת שחסרה בה תשתיות בסיסיות, מה שפוגע עוד יותר בתושבים. בנוסף, החומה שבנו בתוך הגבולות המוניציפליות של העיר.

    אבל יש משהו שהרבה לא יודעים. שהתושבות שקיבלו התושבים הערבים אחרי שחרור העיר ב1967 מותנית במגורים בעיר. ככה שערבי תושב ירושלים עם תושבות ישראלית, ברגע שהוא עובר לגור ביפו לצורך העניין הוא מאבד את התושבות שלו, וככה נחשב לשוהה בלתי חוקי.(נכון שאם הוא לא משנה בת"ז את מקום המגורים הוא לא מאבד אותה, אבל זה פוגע בו במיוחד אם ירצה לרשום את ילדיו לבתי ספר, ועוד דברים שקשורים לתושבים של המקום).
    ככה שכנראה לתושבי ירושלים הערבים יש אינטרס להמשיך להחזיק בתושבות ישראלית וזה משאיר אותם בעיר למרות האיכות החיים הנמוכה.
    הפתרון, לאשר להם את המשך התושבות גם אם יעברו עיר מגורים. זה ישחרר קצת לחץ מצד פוליטיקאים יהודים פופוליסטים ש"דואגים" כל הזמן לדמוגרפיה הירושלמית, זה ישחרר את התושבים הערבים לגור איפה שחפץ להם, זה יקל על תשתיות מזרח ירושלים העמוסות, יוריד את הלחץ לבניה של שכונות על טהרת היהודיות, ויתן מקום לעיר לגדול בצורה טבעית.
    עוד משהו שגם קשור לדמוגרפיה, זה שבירושלים לומדים בישיבות, באוניברסיטה, מכללות ומגוון מוסדות עשרות אלפי יהודים שהם תושבי חו"ל ולא נראה לי שסופרים אותם בתור תושבים.

    ובקשר לקוד תכנון, אני באמת מסכים איתך ולא מבין למה זה לא קורה.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום שלמה
      ידוע שהתושבות הירושלמית תלוייה בישיבה בעיר, ומסיבה זו האוכלוסייה הערבית לא מדווחת על מעבר אל מחוץ לעיר -- לשטח יו"ש. אבל אף פעם לא חשבתי על זה כחסם להגירה אל מרכז הארץ.
      לגבי תושבי חו"ל שאינם מופיעים בנתונים, אתה 100% צודק. ההערכות הן שיש אלפים כאלו. העירייה פוגשת את ההורים שבהם כאשר הם באים לקבל שירות בטיפת חלב.

      מחק