יום חמישי, 12 ביולי 2007

מחירי הדיור

אז כמה עולה לשכור כאן דירה?
אחד הקיטורים המקובלים הוא שכאן אפילו יותר יקר מבתל-אביב. אז אולי זה לא עד כדי כך - הנה כאן המחירים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ברבעון הראשון של 2007 המחיר עמד על כמעט 2,400 שקל לדירת 2.5-3 חדרים בירושלים, לעומת 2,900 בתל-אביב. לדירת 3.5-4 חדרים, שילמנו בירושלים 3,000 שקל, לעומת 4,000 ששילמו השוכרים בתל-אביב. יתר האזורים בארץ נמצאים בליגה אחרת. יותר מזה: שכר הדירה בתל-אביב עלה בשנת 2006 ביותר מ-5%, ובירושלים הוא עלה בקצת פחות מ-2% (הנתונים כאן).

אז החדשות הן טובות או רעות? חשוב שמי שרוצה יוכל לשכור כאן דירה - חשוב מאוד. מדובר בסטודנטים ומשפחות צעירות שהם התקווה של העיר. אבל חשוב יותר שהם יוכלו להשתקע כאן. אז מה בדבר קניית דירה?

מבחינת המצב ביחס לתל-אביב וליתר אזורי הארץ המצב פחות-או-יותר דומה לשכירות. הנתונים (כאן) אומרים שדירה של 2.5-3 חדרים היינו יכולים לקנות (מבעליה המתגוררים בה - לא מקבלן) ברבעון הראשון של 2007 ב-760,000 שקל, ודירה של 3.5-4 חדרים ב-1,080,000 שקל. בתל-אביב זה קצת יותר יקר, וביתר אזורי הארץ נמוך יותר. אלא מה - בתל-אביב המחירים עלו ב-2006 ב-2.6%, ובירושלים - שימו לב: 12.1%.

אז אם זה ממשיך ירושלים הופכת לעוד יותר יקרה, ועוד פחות נגישה לאותן משפחות וצעירים שרוצים להשתקע בה. מה עושים? יכול להיות שמול הנכונות של תושבי חוץ לשלם הרבה כסף עבור דירה בירושלים, יצטרכו מי שירצו לקנות כאן דירה לבחור בין דירה קטנה, או רחוקה יותר מהמרכז. כדי שהם בכל זאת יעדיפו שני חדרים במרכז העיר, או ארבעה בגילה, על-פני חמישה פלוס גינה במודיעין, העירייה צריכה לתת להם גם את הסיבות להישאר בעיר - תרבות למשל - וגם את האפשרות לגור בגילה ולהרגיש קרובים, קרי תחבורה ציבורית טובה מאוד.

שמעתי טענות נגד המת"צים של דרך חברון ושל קרן-היסוד. אם הם נותנים לצעירים את ההרגשה שאפשר לגור בשכונה פריפריאלית (גילה, תלפיות-מזרח) ולהרגיש בירושלים - הם עושים את העבודה.

יום חמישי, 5 ביולי 2007

עשרים אלף יח"ד מעבר לקו הירוק לרגל יום ירושלים

מועצת העיר החליטה, בנוסף להעברת תכנית המיתאר העירונית לועדה המחוזית, על ייזום שכונות חדשות בוואלאג'ה, גבעות עלונה, ועטרות, בהיקף כולל של 20,000 יח"ד. הידיעה בהארץ כאן. מה קורה כאן? נראה כאילו מישהו - אולי יהושוע פולק - מנצל את שעת הכושר של ביטול תכנית ספדי להעברת תכניות בעייתיות בלשון המעטה. וואלאג'ה? אין תשריטים אבל כתוב בידיעה שהשכונה החדשה תחבר בין גילה למלחה, כלומר תכנית קשה מאוד מבחינה סביבתית, שלא לדבר על הבחינה הפוליטית. עטרות? האם הרעיון הוא למנוע לחלוטין הסכם עתידי? ייתכן מאוד שכן. ומה עם שמירת עטרות כעתודה להתרחבות התעסוקה? לא היום. והשיא - גבעות עלונה (בגדה הצפונית של עמק הארזים - בואכה בית-איכסא). הגבעות הוצאו מתכנית ספדי עוד בשלבים מוקדמים של הדיון עליה והנה הן חוזרות בגדול.

יום שישי, 22 ביוני 2007

עוד בניין לשימור נהרס

עוד בניין לשימור נהרס. הכתבה כאן, ואת תמונת הבניין עוד אפשר לראות בזומאפ כאן.
עוד דוגמה לחוסר ההבנה והרגישות, ולחוסר התקשורת בין גופי השימור לגופי התכנון. צריך להבין שזה לא משחק סכום אפס, ואפשר שכולם ירוויחו.

יום רביעי, 9 במאי 2007

תחרויות







תחרות אדריכלית\תכנונית מעניינת

Just Jerusalem
"ירושלים צודקת" או "רק ירושלים".

התחרות היא חלק מפרוייקט גדול של MIT ששמו ירושלים 2050.
מתוך אתר התחרות - בתרגום חופשי:
מטרתה של תחרות זו היא לפתח גישות חדשות ופתרונות פוטנציאליים לבעיות הסבוכות בפניהן ניצבים תושבי ירושלים על בסיס יומיומי. אנו מקווים לעודד חשיבה חדשה על הנושאים הסבוכים והקשיים הניצבים בפני ירושלמים, ללא קשר למוצא אתני, דרך התבוננות באפשרויות עתידיות לעיר פלורליסטית, צודקת ובת-קיימא אותה חולקים ישראלים ופלסטינים.

קיימים ארבעה מסלולים להגשת הצעות: תשתית פיזית, תשתית כלכלית, תשתית אזרחית ותשתית סימבולית.
אתר התחרות - כאן
אתר הפרוייקט - כאן

"תצפית סלע" חוזרת
תחרות אדריכלית לתכנון מחדש של "נקודת ציון יחודית" באזור עליו תוכנן מגדל התצפית ליד ארמון הנציב. המטרה היא למעשה לייצר על-ידי תחרות את החלופות הלא-מגדליות אותן בקשה המועצה הארצית לשקול. לאחר התחרות תוצגנה שלוש העבודות הזוכות בפני הוועדה המחוזית, לצד חלופות מגדליות שיציג היזם.

המגישים עושים שרות ליזם, אך לא ללא תמורה - העבודות הזוכות ייזכו את מגישיהן בפרסים כספיים ובפרסום בכתב העת "אדריכלות ישראלית"

לא ברור עד מתי יתפקד אתר התחרות אך כרגע הוא קיים כאן. הפרוגרמה כאן, והתקנון כאן.

יום שישי, 20 באפריל 2007

הרכבת הקלה


עכשיו שהונפו שני חלקים מתוך גשר המיתרים המפורסם, רואה גם מי שלא מגיע אל מרכז העיר או אל רחוב הרצל או אל צומת הגבעה הצרפתית או לכל מקום אחר בו עובדים על הרכבת - את העבודה על הרכבת הקלה. מה מבטיחה הרכבת לירושלים?

אריה שחר המנוח אמר פעם כי זו הרכבת הקלה היחידה בעולם שחוצה את העיר מצד אל צד ולא עוברת אפילו במרכז תעסוקה אחד. הוא התכוון לכך שהקו הראשון - שהוא זה שנמצא בביצוע כרגע - עובר לא רחוק ממרכזי התעסוקה של העיר - אך לא ממש מגיע אליהם. הר הצופים - הדסה והאוניברסיטה, הר חוצבים, גבעת שאול, והדסה עין-כרם הם המרכזים העיקריים אותם "מפספס" הקו.

אז מה בכל זאת יוצא לנו מזה? קודם כל מרכז העיר - הקו עובר ברחוב יפו לכל אורכו, וניתן להניח כי הוא יפיח חיים ברחוב - גם בגלל שיפו יהפוך בחלק גדול למדרחוב. התחבורה מהשכונות הצפוניות, כמו-גם מקרית-יובל והאזור - אל המרכז - תהיה נוחה ומהירה יותר. האם זה מספיק כדי לקיים קו רכבת? לא בטוח. אבל אולי זה יספיק כדי לא לנטוש את הפרוייקט לאחר הקו הראשון - ולהמשיך אל יתר המערכת.

חוץ מזה - קיימות גם כוונות לגבי קווים המזינים ואוטובוס מיוחד רב קיבולת.

מפת המערכת המלאה כאן, ועוד המון מידע בוויקיפדיה - כאן

יום חמישי, 5 באפריל 2007

תושבי חוץ

מאז אכלוס "כפר דוד" שבממילא, ואולי גם לפני כן, נשמע החשש מפני תושבי חוץ הקונים דירות בירושלים וגורמים לשני תהליכים: עלייה לא ריאלית במחירי הדירות (מעט נתונים בידיעה ב-"מקור ראשון" כאן), והתהוות "מתחמי רפאים" העומדים שוממים רוב ימות השנה, ומאויישים רק כאשר תושבי החוץ מגיעים לשהות בדירה שקנו.

ניתן להניח שתושבי החוץ המרשים לעצמם להשאיר דירה ללא השכרתה משך רוב חודשי השנה, לאחר שנקנתה במחיר הגבוה משמעותית ממחיר השוק - לא חשופים ללחצים כלכליים כגון הנחות בארנונה למשכירים. לא ברור איזה מנגנון יכול לגרום לדירות להיות מאויישות משך כל ימי השנה. לגבי העלאת מחירי
הדירות הרבה מעל מחירי השוק - יאמרו אולי הכלכלנים כי השוק עושה את שלו, אך ההנחה היא תמיד כי האנשים נוהגים באופן רציונלי, או כזה שיביא למקסימום את רווחיהם. קניית דירה בעיר הקודש היא כנראה לא מעשה רציונלי.

אך כמה כאלו ישנם בכלל? עד כמה נפוצה התופעה? לאחרונה פרסם משרד התיווך "אנגלו-סקסון" כי אחד מכל ארבעה רוכשים הוא תושב חוץ (כאן). בכתבה מצויין גם כי ברחביה הנתון הוא אחד מכל שניים. יש לקוות כי הנתונים בפועל נמוכים יותר - למשל מפני שלא הובאו בחשבון רוכשים המתקשרים ישירות עם יזם או מוכר, או משרדי תיווך קטנים. לא ברור גם כמה מתושבי החוץ אכן מגיעים לדירתם בירושלים לחלק קטן מהזמן, וכמה מהם עוברים בפועל להתגורר בעיר
לפני מספר ימים פורסם מאמר בנושא בהארץ (כאן - כדאי מאוד לקרוא גם את התגובות).ץ

יום ראשון, 1 באפריל 2007

מתחם משרד החוץ

הדמייה של מתחם משרד החוץ שנמצא כרגע בבנייה - מתוך אתר ממ"י (כאן) בנוסף ל-600 יחידות דיור, עתידים לקום גם שני מלונות, בהיקף כולל של 600 חדרים.

לתשריט באתר ממי
לתקנון באתר ממי

עתירה שהוגשה נגד מינהל מקרקעי ישראל ונגד חברת ב. יאיר, על-ידי חברה שלא זכתה במכרז (כאן) - נדחתה.