מהנדס עיר חדש

כנראה שיש לנו מהנדס עיר חדש - שלמה אשכול, ממשרד "רכס אשכול". האם הוא ימשיך לקדם את התכניות אותן עורך משרדו בוואלג'ה, עלונה וקלנדיה? ימים יגידו. לא ברור עד כמה יהיה לאשכול חופש פעולה כאשר הוא עובד תחת יהושוע פולק.

אני מעדיף לראות אותו ממשיך ליישם את "תכנית אב לשטחים פתוחים בירושלים" אותה ערך עם מוטי קפלן ועמית סגל בשנת 1995.

כך או כך - נחמד שסופסוף יש מהנדס עיר קבוע. נקווה שהוא יחזיק מעמד יותר מקודמו מנדי רוזנפלד - שנדמה לי שהחזיק כשבוע

כביש 9 נפתח לפני השיקום הנופי

הפוסט הזה הוא בעצם מתאריך 26/7, אבל התאריך קפץ כשעדכנתי את הלינק לפרוטוקול המחוזית

הועדה המחוזית התכנסה וקבעה כי ניתן יהיה לפתוח את הכביש לפני השיקום הנופי (פורסם כאן). ההחלטה היא לדעתי מסמך תכנוני מדהים (הפרוטוקול כאן - הכביש בסעיף האחרון).

הועדה המחוזית מגוללת את השתלשלות הפרשה, את ההצעות שהופנו אל חברת מוריה להגשת בקשה לשינוי השלביות, ואת בחירתה של מוריה להתעלם מהן. בעל הכוח מאמין בכוחו להכריע את כולם עד לרגע האמת - עד לצו בית המשפט.

לאחר צו בית המשפט לעיכוב פתיחת הכביש, לאחר עתירה של החברה להגנת הטבע, הזדרזו העירייה ומוריה להגיש בקשה חפוזה ולא מפורטת לשינוי השלביות. הבקשה נידונה וההחלטה היא לאפשר את פתיחת הכביש למרות שמוריה לא ראתה צורך בהגשת ערבויות לכך שהיא יכולה תקציבית לבצע את השיקום. האם ניתן לסמוך עליה? אני לא השתכנעתי.

כביש 9 באתר מוריה כאן

איכה ישבה בדד?

בשעות אלו ממש מציין העם היהודי את אחד האסונות הקשים שידע - אולי הקשה ביותר - חורבן בית-המקדש וירושלים לאחר המרד הגדול (עוד כאן). המרד הבא, של בר-כוכבא, הביא לתוצאות קשות עוד יותר - היציאה לגלות של 2000 שנה.

הרבה נאמר על שנאת חינם, על שחיתות ועל פשעים מוסריים בהקשר לחורבן הבית והעיר. אני רוצה להוסיף משהו קטן על אסטרטגיה ותכנון. לדעתי צריך לשאול את עצמנו מהי הנקודה אליה רוצים להגיע - מהו החזון, ולשאוף אליו. הראיה הדוגמטית מבית מדרשם של המורדים תביא לחורבן. נהיה צודקים, אבל רחוקים מאוד מתמונת העתיד הרצוייה.

איכה ישבה בדד העיר רבתי עם, היתה כאלמנה רבתי בגוים, שרתי במדינות היתה למס. המלים הללו מצלצלות בראשי כל תשעה באב, ומזכירות לי שעלינו לעשות למען ירושלים כל הזמן, ולנסות לעכב את תהליכי ההרס והחורבן.

בפרק ד' ממשיך המקונן:
אֵיכָה יוּעַם זָהָב, יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב; תִּשְׁתַּפֵּכְנָה, אַבְנֵי-קֹדֶשׁ, בְּרֹאשׁ, כָּל-חוּצוֹת.

לפני כמה ימים, כאשר הלכתי מאזור תאטרון ירושלים לכוון ממילא עברתי את אותו בית לשימור בבלפור שנהרס. עכשיו החפירה כבר עמוקה מאוד, ותכף יישכח הבניין שהיה שם. טעות - אמרה העירייה והתנצלה. ואם זה היה ספריית שוקן הסמוכה - האם גם אז היינו מקבלים התנצלות לקונית ובזה היה נגמר העניין? איכה יועם זהב?

בהמשך ההליכה עברתי ליד מלון פאלאס. ושם - הפתעה. לטובת מי שלא עבר שם לאחרונה - מצורפות תמונות. מודה - לא טרחתי לברר אצל האדריכל אם השערתי מוצדקת, אבל אני חושב שהדבר הזה בחזית הוא מבנה לייצוב החזית בזמן העבודות בפנים.
הגיעו ימים טובים - במקום חגורות בטון אדירות שיוצקים בצד הפנימי של החזית - מקימים את הפיגום הנאה הזה - ולא מאבדים את הקשר עם החזית מבפנים (אינשאללה). לי זה נראה כמו לקוח ממאמר בכתב-עת בינלאומי על שימור, ועשה לי הרגשה טובה לקראת תשעה באב.

מחירי הדיור

אז כמה עולה לשכור כאן דירה?
אחד הקיטורים המקובלים הוא שכאן אפילו יותר יקר מבתל-אביב. אז אולי זה לא עד כדי כך - הנה כאן המחירים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ברבעון הראשון של 2007 המחיר עמד על כמעט 2,400 שקל לדירת 2.5-3 חדרים בירושלים, לעומת 2,900 בתל-אביב. לדירת 3.5-4 חדרים, שילמנו בירושלים 3,000 שקל, לעומת 4,000 ששילמו השוכרים בתל-אביב. יתר האזורים בארץ נמצאים בליגה אחרת. יותר מזה: שכר הדירה בתל-אביב עלה בשנת 2006 ביותר מ-5%, ובירושלים הוא עלה בקצת פחות מ-2% (הנתונים כאן).

אז החדשות הן טובות או רעות? חשוב שמי שרוצה יוכל לשכור כאן דירה - חשוב מאוד. מדובר בסטודנטים ומשפחות צעירות שהם התקווה של העיר. אבל חשוב יותר שהם יוכלו להשתקע כאן. אז מה בדבר קניית דירה?

מבחינת המצב ביחס לתל-אביב וליתר אזורי הארץ המצב פחות-או-יותר דומה לשכירות. הנתונים (כאן) אומרים שדירה של 2.5-3 חדרים היינו יכולים לקנות (מבעליה המתגוררים בה - לא מקבלן) ברבעון הראשון של 2007 ב-760,000 שקל, ודירה של 3.5-4 חדרים ב-1,080,000 שקל. בתל-אביב זה קצת יותר יקר, וביתר אזורי הארץ נמוך יותר. אלא מה - בתל-אביב המחירים עלו ב-2006 ב-2.6%, ובירושלים - שימו לב: 12.1%.

אז אם זה ממשיך ירושלים הופכת לעוד יותר יקרה, ועוד פחות נגישה לאותן משפחות וצעירים שרוצים להשתקע בה. מה עושים? יכול להיות שמול הנכונות של תושבי חוץ לשלם הרבה כסף עבור דירה בירושלים, יצטרכו מי שירצו לקנות כאן דירה לבחור בין דירה קטנה, או רחוקה יותר מהמרכז. כדי שהם בכל זאת יעדיפו שני חדרים במרכז העיר, או ארבעה בגילה, על-פני חמישה פלוס גינה במודיעין, העירייה צריכה לתת להם גם את הסיבות להישאר בעיר - תרבות למשל - וגם את האפשרות לגור בגילה ולהרגיש קרובים, קרי תחבורה ציבורית טובה מאוד.

שמעתי טענות נגד המת"צים של דרך חברון ושל קרן-היסוד. אם הם נותנים לצעירים את ההרגשה שאפשר לגור בשכונה פריפריאלית (גילה, תלפיות-מזרח) ולהרגיש בירושלים - הם עושים את העבודה.

עשרים אלף יח"ד מעבר לקו הירוק לרגל יום ירושלים

מועצת העיר החליטה, בנוסף להעברת תכנית המיתאר העירונית לועדה המחוזית, על ייזום שכונות חדשות בוואלאג'ה, גבעות עלונה, ועטרות, בהיקף כולל של 20,000 יח"ד. הידיעה בהארץ כאן. מה קורה כאן? נראה כאילו מישהו - אולי יהושוע פולק - מנצל את שעת הכושר של ביטול תכנית ספדי להעברת תכניות בעייתיות בלשון המעטה. וואלאג'ה? אין תשריטים אבל כתוב בידיעה שהשכונה החדשה תחבר בין גילה למלחה, כלומר תכנית קשה מאוד מבחינה סביבתית, שלא לדבר על הבחינה הפוליטית. עטרות? האם הרעיון הוא למנוע לחלוטין הסכם עתידי? ייתכן מאוד שכן. ומה עם שמירת עטרות כעתודה להתרחבות התעסוקה? לא היום. והשיא - גבעות עלונה (בגדה הצפונית של עמק הארזים - בואכה בית-איכסא). הגבעות הוצאו מתכנית ספדי עוד בשלבים מוקדמים של הדיון עליה והנה הן חוזרות בגדול.

עוד בניין לשימור נהרס

עוד בניין לשימור נהרס. הכתבה כאן, ואת תמונת הבניין עוד אפשר לראות בזומאפ כאן.
עוד דוגמה לחוסר ההבנה והרגישות, ולחוסר התקשורת בין גופי השימור לגופי התכנון. צריך להבין שזה לא משחק סכום אפס, ואפשר שכולם ירוויחו.

תחרויות

תחרות אדריכלית\תכנונית מעניינת
Just Jerusalem
"ירושלים צודקת" או "רק ירושלים".

התחרות היא חלק מפרוייקט גדול של MIT ששמו ירושלים 2050.
מתוך אתר התחרות - בתרגום חופשי:
מטרתה של תחרות זו היא לפתח גישות חדשות ופתרונות פוטנציאליים לבעיות הסבוכות בפניהן ניצבים תושבי ירושלים על בסיס יומיומי. אנו מקווים לעודד חשיבה חדשה על הנושאים הסבוכים והקשיים הניצבים בפני ירושלמים, ללא קשר למוצא אתני, דרך התבוננות באפשרויות עתידיות לעיר פלורליסטית, צודקת ובת-קיימא אותה חולקים ישראלים ופלסטינים.

קיימים ארבעה מסלולים להגשת הצעות: תשתית פיזית, תשתית כלכלית, תשתית אזרחית ותשתית סימבולית.
אתר התחרות - כאן
אתר הפרוייקט - כאן

"תצפית סלע" חוזרת
תחרות אדריכלית לתכנון מחדש של "נקודת ציון יחודית" באזור עליו תוכנן מגדל התצפית ליד ארמון הנציב. המטרה היא למעשה לייצר על-ידי תחרות את החלופות הלא-מגדליות אותן בקשה המועצה הארצית לשקול. לאחר התחרות תוצגנה שלוש העבודות הזוכות בפני הוועדה המחוזית, לצד חלופות מגדליות שיציג היזם.

המגישים עושים שרות ליזם, אך לא ללא תמורה - העבודות הזוכות ייזכו את מגישיהן בפרסים כספיים ובפרסום בכתב העת "אדריכלות ישראלית"

לא ברור עד מתי יתפקד אתר התחרות אך כרגע הוא קיים כאן. הפרוגרמה כאן, והתקנון כאן.