יום שישי, 25 בדצמבר 2009

ירושלים - אכזבת השנה?




למה אני מתעצבן מהתקשורת? לא עברתי את זה מזמן? כנראה שלא..
דמארקר כתבו שירושלים בקריסה ושהיא אכזבת השנה. תכלס מה שהרגיז אותי היה השימוש החובבני בנתונים סטטיסטיים. אני לא בא לנתח כאן את האכזבה או ההצלחה של העיר. אז רק להבהיר כמה דברים - ואני צולל חזרה לעבודה:

רק 8% מהתחלות הבנייה היו במחוז ירושלים
זה באמת מעט, אבל זו עלייה של 25% מהשנה הקודמת. ככה לפחות כתוב בהודעה לעיתונות של הלמ"ס (לוח א'). מחוז תל-אביב, לעומת זאת, ראה ירידה של 39% בהתחלות הבנייה - הירידה הכי תלולה מבין המחוזות. כנראה שהמשבר כן הגיע לעיר הגדולה.

ונתון נוסף מהגרף שמתחת ללוח: מחוז ירושלים הוא גם הכי עירוני. כן - השיעור הכי נמוך של התחלות בנייה בבניינים של 1-2 דירות בבניין בשנת 2009 הוא כאן.
מספר הדירות שהוחל בבנייתן במחוז ירושלים עלה מ-926 ב-2008 ל-942 ב-2009. עם זאת, מדובר בירידה לעומת 1,103 התחלות בנייה ב-2007 ו-1,001 ב-2006.
הנתונים הללו לא תואמים לא להודעה לעיתונות, ולא למחולל הלוחות של הבינוי בלמ"ס. לא ברור לי מאיפה הם, אבל הנה הנתונים ישר מלוח ב' בהודעה של הלמ"ס (כי אם הגעתם עד כאן מגיע לכם:)

התחלות בנייה בירושלים העיר (שהיא כזכור רק חלק מהמחוז), בחודשים ינואר עד ספטמבר:
2008 - 1,315
2009 - 1,555 (עלייה של +18%)

פתח תקווה
2008 - 739
2009 - 1,210 (+64%)

נתניה
2008 - 788
2009 - 958 (+22%)

תל-אביב-יפו
2008 - 1,499
2009 - 840 (-44%)

שבת שלום,
יאיר

בתצ"א למעלה - הר חומה. הרבה מהבנייה הייתה שם - נראה מה יהיה עכשיו עם ההקפאה...

יום רביעי, 23 בדצמבר 2009

רכילות: הנסיך וויליאם ישן עם הומלסים


הנסיך ויליאם ירד לרחוב לישון לילה אחד עם הומלסים, לא בתור חוויה, אלא כדי להעלות את המודעות לאוכלוסייה הזו. מלך! לדעתי האישית זה מדהים - קשה לי לדמיין את זה קורה בארץ.

תקשורת:
רק ב-NRG שמו את זה במקום הנכון. מדור חברה. הכיתוב הסביר שהנסיך התגייס למען הפרוייקט.

באתר הארץ בחרו לשים את זה בחדשות העולם, יחד עם החלטת האפיפיור ומשהו על גניבת השלט באושוויץ. התמונה בפנים הייתה של ויליאם בצעירותו - משהו שיחזיר את החיוך לכל מי שבמקרה ראה בבוקר הומלס.

ynet שמו את זה ב"בלוגוס" - בין סיפור על כומר שזכה בפוקר, לסיפור על מחבל בסין שהיה חמוש בנקניקיות. נו באמת... גם כאן התמונה לא הייתה זו שפורסמה בכל מקום - של ויליאם עם מנהל ה-NGO שהזמין אותו לבוא לשם, אלא תמונה שלו במדים שנועדה להראות אותו באור קצת ציני או גרוטסקי (זה בעמוד הראשי של הבלוגוס. בפנים כן הייתה התמונה).



 
זה מהפליקר של sethfrantzman

עדכון: לכו לקרוא על הומלסים אמיתיים בלא יורדים מהעצים

הפלסטינים יהרסו את האקוויפר

בזמן האחרון אני לא ממש מצליח להרים את הראש מעל המים, אבל המציאות, כך מסתבר, ממשיכה לזרום. בסוף היה קש שעיצבן אותי והצליח להקפיץ אותי עד לבלוג.

"חשש: המים של הפלסטינים יהרסו את האקוויפר" - לא תאמינו מי אומר את זה - רשות המים, שומרי האקוויפר הנאמנים. כשאנחנו מתכננים את מדינת ישראל, אנחנו בלי בושה מסמנים את כל יו"ש כ"שטח לשימור משאבי מים", אבל כשהפלסטינים רוצים להתפיל - פתאום דואגים מה יקרה ברעידת אדמה. מה עם קצא"א למשל - אולי נפסיק את הפעילות שלו שמא תהיה רעידת אדמה? ובחיאת וואינט - לא יכולתם להירגע קצת עם הכותרת? כאילו שזו התשתית המסוכנת הראשונה שמושכים רחוק מדי אצלנו במדינה.

אם כבר פלסטינים, אז עוד משהו שתפס את עיני היה הודעה לעיתונות של העירייה שדיברה על "מדיניות תכנונית חדשה לאיזורים רווים בעבירות בניה". העירייה מדברת על אישור בדיעבד לעבירות בנייה במזרח ירושלים, ואכיפה הדוקה יותר נגד עבירות חדשות. זה נשמע הרבה יותר שקול ממה ששמענו לפני חצי שנה.כרגע כתוב באתר הכנסת (זה הוצג בועדת החוקה) שהפרוטוקול יפורסם בקרוב (חפשו לפי תאריך 13/12/2009 וסמנו "לצפייה גם בישיבות ללא פרוטוקול"). בינתים תראו מה כתבו על זה בלוקל.

ואחרון על סביבה וקיפוח (ידעתם ש-TED מתרגמים לעברית?) אם יש לכם 18:33 דקות פנויות, כנסו לשמוע את הסיפור של מייורה קרטר (משום מה באמבד אין תרגום עברי), ואיך צדק סביבתי פוגש צדק חלוקתי בדרום ברונקס.

יום שני, 7 בדצמבר 2009

ועדת השרים לענייני חקיקה

הועדה החליטה לקדם הצעת חוק לעידוד תחבורה ציבורית (הנה בוואינט). כל הכבוד, רק חבל שעמוד ההחלטות שלהם מעודכן כרגע ללפני יותר מחודש, ואי אפשר לקרוא את ההחלטה עצמה... אולי מישהו שם הבין שהמחיר האמיתי של הכניסה לעיר עם רכב פרטי הוא גבוה מאוד. ואולי הם פשוט רוצים להיראות בסדר לקראת קופנהאגן.

אבל הפריט הקטן (אך חשוב) הזה בהקשר לתח"צ הוא רק תרוץ בשביל להמליץ לכם להכניס לרסס הקבוע את שנוי במחלוקת - הבלוג של יוסי סעידוב, שבעצם לא צריך אותי כממליץ.

יום רביעי, 2 בדצמבר 2009

נמצאה תרופת הפלא לפקק בכניסה לעיר

הקלה משמעותית בפקק בכניסה לעיר לאחר שהוציאו משם את המשאיות - איזה יופי. אפילו מנטרים את כביש 443 בשביל לבדוק מה קורה לפקק במשכנו החדש. כולם מרוצים - איך לא חשבו על זה קודם? אני מהמר שתוך חצי שנה עד שנה זה חוזר להיות אותו דבר.

הרי בסרט הזה כבר היינו, ולא לפני הרבה זמן:



לו אני הייתי תושב מבשרת שלוקח כל בוקר אוטובוס או מונית לעיר - הייתי קונה סופסוף את הרכב השני, או מתחיל להשתמש בו אם הוא כבר קיים. אחר כך כשהפקק יחזור - קשה יהיה לוותר על הרכב ולחזור לאוטובוס. ככה הפקק מתחזק את עצמו.

באנגליה למשל, כבר ידעו את זה בשנות השבעים

לרמן כתב שכשאתם עומדים בפקק אתם מייצרים פעילות כלכלית ומעלים את התמ"ג, וזו הסיבה שצרפת מחפשת מדד אלטרנטיבי. אם כל כמה שנים פותחים את הפקקים לכמה חודשים ומעלים עוד כמה מכוניות על הכביש - זה אפילו עוד יותר כלכלי למדינה. אז מה הפלא שבזוטות כמו חיסכון בדלק הם שוכחים לפרסם?

ובעניין כביש 443 - למי שלא שם לב או לא הקדיש מחשבה לכל המחסומים שמונעים את הגישה אליו מתוך הכפרים הפלסטיניים - בצלם והאגודה לזכויות האזרח רוצים ללמד אתכם משהו ללמד אתכם משהו (זה מופעל עם סאונד, אבל נגיש גם בלעדיו דרך כיתוביות).

יום רביעי, 25 בנובמבר 2009

אינטל-חרדים וקריית יובל



הכותרת קצת קשה, כאילו מדובר כאן במשחק סכום אפס בין שני מחנות בעיר - אבל הרעיון ראוי וחשוב - צעדת מחאה בשבת 28.11.2009 בשעה 19:00 מכיכר פריז לכיכר ציון.

למה חשוב? כי המחאה החדשה של העדה החרדית נגד אינטל היא (שוב) חסרת ריסון ולא הגיונית. כי הפעם מדובר גם בעוגן כלכלי משמעותי לעיר (גם לכל החרדיות שעובדות שם). כי הזרמים המתונים בקרב החרדים צריכים לדעת שגם המחנה הלא-חרדי מוכן לצאת לרחוב. כאמור - לאו דווקא כדי "לקחת את העיר".

בנוסף לצעדת המחאה, כדאי ללכת גם לבית טיילור ביום שישי בערב - סוף סוף יש אישור לקיים בו מופעי תרבות.

יום רביעי, 18 בנובמבר 2009

היתרי הבנייה בגילה, או: הכחשה



אחרי שמחקו את הקו הירוק בכל המפות, עם ישראל קיבל בהלם את הסכם אוסלו. הצירוף "פושעי אוסלו לדין" עדיין מעורר צמרמורת. גם רצח רבין היה חלק מההכחשה הכללית. עד כדי כך היה חזק ההלם. כמי שהתחנך בבית הספר בתקופה שבה הקו הירוק היה שייך למפות היסטוריות בלבד, אני יכול לומר שכל הרעיון שאנחנו יושבים על קרקע שבחלקה הייתה מיושבת על-ידי אנשים אחרים - לא היה במסגרת השיח.

היום כולם יודעים בדיוק איפה עבר הקו הירוק, ומדברים על אחוזים וריכוזי אוכלוסייה בשטחים. אבל מה עם ירושלים? רוב המפות בעולם אינן מכירות בסיפוח מזרחה, אבל בישראל אין קו ירוק במפות של ירושלים - אותה הכחשה בדיוק.

אז כולנו מחזיקים בקונספציה שמזרח ירושלים היא שטח ישראלי לכל דבר, כי בשנת 1967 סיפחנו אותה כדת וכדין. מחקנו את הקו הירוק מהמפות כדי שהחברה האזרחית של מחר (קובעי המדיניות של מחרתיים) בכלל לא ידעו שיש כזה דבר קו ירוק בירושלים, ולכן ההלם כשאמריקה מדברת על בנייה בשכונת גילה כאילו זו התנחלות. ראו את התגובות בכתבה הזו. האנשים בהלם ובהכחשה. גילה זה ירושלים וירושלים זה ישראל.

אז אני לא חושב שצריך או שאפשר לפנות את גילה. גם להפסיק את הבנייה במזרח ירושלים יהיה מאוד קשה - פסגת זאב, רמות, הר חומה וגילה - מחזיקות את רוב עתודות הקרקע לבנייה בעיר. אבל כדאי לדעת את העובדות לפני שנכנסים לדיון, והעובדות הן שהסיפוח של מזרח ירושלים יצר הפרדה מלאכותית בין השכונות הירושלמיות שהוקמו שם, לבין ההתנחלויות. אבל זה שלא כל אחד בעולם מקבל את ההפרדה הזו לא צריך להכניס אותנו להלם.

בתמונה: תכנית המיתאר של גילה, תב"ע 1905 שאושרה בשנת 1977.