תושבי הר אדר יוצאים למאבק נגד כריתת עצים ביער הסתדרות המורים (בערך כאן). הם כמובן טוענים שזה יפגע פגיעה חמורה בחי ובצומח וכולי. אני לא מומחה ולא יכול להעריך את ערכיותו של יער אורנים בן 50, אבל אסתכן ואומר שנראה לי שישנם ערכי טבע חשובים יותר בסביבה. זו לא הנקודה.
העניין גם איננו בכך שאנחנו נמצאים כבר כמה שנים טובות לאחר הדקה ה-90, או שמדובר בקו המים החמישי לירושלים (גילוי נאות: לח"מ היה קשר עקיף לאיסוף חומר הרקע לתכנון הקו לפני מספר שנים).
העניין הוא סיפור קטן. כשהייתי ילד והייתי מטייל בהרי ירושלים יותר ממה שאני מטייל בהם כיום, גבעת הרדאר (שממנה קיבל הישוב את שמו) הייתה נקודת ציון מאוד ברורה - כיפה קטנה (ראש האנדרטה) מעל לצמרות העצים. זה היה כל כך מזמן שאפילו בגוגל לא מצאתי תמונה של זה... נו - אתם ישר מבינים לאן זה הולך.
כשיום אחד הופיעה האנדרטה במלוא הדרה באמצע כיפה לבנה של ילד טוב ירושלים, במקום באמצע היער, לא הבננו מה זה בכלל - מה אנחנו רואים? בקיצור - כל כך הרבה יער ביראו בשביל ליישב שם את שומרי הטבע, שלצעוק על הקמת הברכה הזו - חלק מקו המים החמישי לירושלים - זה ממש זעקת הקוזק הנגזל.
לא קשור
היום (שבת, 13 באוקטובר) יום TEDxCity2.0. עשרות אירועי TEDx בנושאים עירוניים בעולם. הקרוב ביותר אלינו (לפחות לפי המפה) - בעמאן.
ובסוף השבוע בעוד שבועיים (25-27 באוקטובר) - בתים מבפנים.
אכן מדובר בנימבי של מתנחלי הר אדר.
השבמחקאבל העובדה שהרסו בעבר לא נותנת לגיטמציה להרוס בהווה ובעתיד. חובה לשמור על הקיים ותמיד אפשר למצוא פתרונות לפיתוח (שבד"כ יקרים ומורכבים יותר) ששומרים על פיסות היער הנותרות גם אם הם מורכבות מאורנים בני 50 שנה או פחות.
כאמור, אני לא מומחה. אבל לא צריך לקחת כמובן מאליו שערכו האקולוגי של יער אורנים צפוף עולה על ערכו של שטח טרשי. נדמה לי שפעמים רבות האמת דווקא הפוכה.
מחקיאיר, אולי ערכו של שטח טרשי יכול להיות שקול לזה של מיוער (ואני בספק: ייעור מונע סחף אדמה ועוזר הקטנת אפקט החממה), אבל הנקודה היא לא שטח טרשי לעומת מיוער אלא הרס לעומת שימור. צודק מאבק-ב"ש - הפגיעה בעבר לא מצדיקה פגיעה נוספת, גם אם פחותה, מאוחר יותר. השאלה היא האם זהו הפתרון המיטבי משקלול של כל הבחינות, ואז ניתן להתייחס לזה כ"אין ברירה אבל צריך ...", או שאפשר להתאמץ מעט יותר ולמצוא פתרון שיימנע את הפגיעה ביער, אפילו שזה נמצא בשטחים. עוד נקודה שראוי שתובא החשבון היא האם נכון וחכם לבנות את מאגר המים של ירושלים מעבר לקו הירוק.
השבמחקכנראה שאת הברכה יש הכרח לבנות (מעיון במסמכי התכנית נדמה לי שזה לא "מאגר המים של ירושלים" אלא מתקן לויסות לחצים, ושהיא דווקא ממוקמת בתוך הקו הירוק - ממש נוגעת בו) - כלומר שמשהו יהיה צורך להרוס, והשאלה היא תמיד את מה.
מחקאני לא חסיד של יערות האורנים הצפופים בהרי ירושלים, בעיקר בגלל שהם רומסים את הטרסות העתיקות והורסים אותן גם פיזית וגם כזיכרון לחקלאות המדרגות. אני לא יודע אם ביער הנידון יש (כלומר היו) טרסות, אבל אני כנראה משוחד מראש נגד האורנים הללו...
לגבי הערך האקולוגי - אני פשוט לא יודע. מה שאני יודע זה שבניגוד לחורש ים-תיכוני, מתחת לאורנים ביער קק"ל לא גדל כלום. זה נוח לפיקניקים (אין קוצים), ולאופניים (אותה סיבה), אבל מעבר לזה אין לי כלים לבחון את הערך של היער - בעיקר לא מול החלופה - שאין לי מושג אם באמת קיימת, ומה היא. אשמח לשמוע על החלופה שמציעים התושבים לבריכה, ועל ערכו של יער האורנים.
בתים מבפנים - יש לך המלצות?
השבמחקמניסיון בשנים קודמות - הרישום למה שמחייב רישום נפתח בסביבות 7 בבוקר בשבוע שלפני (כלומר מחר על הבוקר) ומתמלא תוך 3 דקות. צריך ללחוץ על כפתור ה-refresh כדי לראות מתי זה נפתח ולקוות לטוב.
עמוס - בדיוק כמו שאמרת - הכל התמלא בשניות...
מחקאני לא אוהב להתחייב, אז הנה כמה מהלא-מחייבים שאהבתי:
9. ארמון המשיח. הזדמנות נדירה
12. המער החרדי עם גוגנהיים - יכול להיות מעניין. משתלב עם הארמון.
16. אני אישית עוד לא הייתי בגלריה שודדי י-ם אז זו הזדמנות
17. אפרת אומרת לי שכבר היינו בביהס האנגליקני, אבל אני לא בטוח..
18. מי שלא היה בבית תבור - ממש כדאי
24. מער מזרח - יכול להיות מעניין.
37. כנסיית עמנואל
86. תחנת הרכבת הישנה - עבר ועתיד - גם נשמע מעניין
גם הדירה של עמוס ומורן (63) אמורה להיות משהו מיוחד :-)
ויש עוד המון דברים מעניינים. אצלנו זה יהיה גם פונקציה של לוגיסטיקה של חוגים...