יום ראשון, 19 ביוני 2016

תוצר שכונתי מקורב

הפוסט הזה התחיל כ-"תרגיל מחשבתי בהתנתקות". עשיתי איזשהו אומדן של התוצר של ירושלים, עם ובלי השכונות החיצוניות (פסגת זאב, גילה, רמות וכולי). אבל אחרי שראיתי את הסרטון החדש של "הצלת ירושלים היהודית", הרעיון של לכתוב על התנתקות קצת דחה אותי (למרות שכאמור -- אני לא מתכוון לירושלים יהודית שמתנתקת משכונות ערביות, אלא לירושלים שחושבת על עצמה כמרכז מטרופוליני, ומתנתקת -- מוניציפלית בלבד -- מהפרברים שבתוך גבול השיפוט).



אתם לא חייבים לראות את הסרטון המעיק הזה -- הנה תמצית העלילה: ערבים נפגשים במחשכים (אנשים עטויי כפיות והרבה תמונות של אקדחים), ובוחרים להשתלט על ירושלים באמצעות הצבעה בבחירות, עושים את זה, ואז רואים ראש עיר ערבי ומישהי מגישה לו קפה בפינג'אן. כל הסרטון בערבית (ולא בגלל שהוא מיועד לדוברי ערבית). כל האמצעים להפחיד, כל הסטריאוטיפים -- זה פשוט הפרוטוקולים של זקני מזרח ירושלים.

אני משער שאנשי "ירושלים היהודית" קצת בלחץ מהנתונים שפרסמנו ביום ירושלים, לפיהם שיעור הפריון באוכלוסייה הערבית יורד, ותסריט האימה שלהם לא יתגשם.



(מי שבכל זאת רוצה לצפות -- כאן). הלוואי שהמיעוט הפלסטיני בעיר (בערך 35% מבעלי זכות הבחירה) יצביע כבר לעירייה. הלוואי!

חזרה לענייננו. אז במקום תרגיל תיאורטי של התנתקות, אסביר מה עשיתי, ואתן לינק לממצאים. 

אבל בכל זאת -- מאיפה הגיע הרעיון המקורי: האמת, נראה לי שכבר כתבתי על זה הרבה -- בין העיר הפנימית לבין השכונות החיצוניות יש אינטרסים סותרים: ירושלים צריכה (לדעתי) לשאוף לשפר את הנגישות של כולם (גם, ובעיקר, מחוץ לעיר) למרכזי הפעילות והשירותים (תעסוקה, מסחר, השכלה גבוהה, מוסדות ציבור וכולי), מתוך הבנה שזה עורק החיים שלה. השכונות החיצוניות -- שואפות להעלות את איכות החיים של התושבים. הן צריכות להתרכז בשיפור התשתיות לתושב (חינוך ותשתיות לילדים, מרחב ציבורי נגיש ומושך לכל הגילים, תשתיות לגיל השלישי וכולי). זה מה שיש לשכונות האלו להציע -- איכות חיים. רק להבהיר -- כשאומרים "השכונות החיצוניות", מתכוונים לכמה שכונות (גילה, רמות, פסגת זאב - נווה יעקב) שמתפקדות בעיקר כ-"ערי שינה", ושכל אחת מהן בגודל של כשלושים - ארבעים אלף תושבים (כלומר בסדר גודל של עיר. כמו, נגיד, מעלה אדומים), וביחד הן מאכלסות כ-136,000 תושבים.

עוד דבר שצריך לומר הוא שבעיריית ירושלים יושבים אנשים שחשוב להם גם וגם, ויש השקעה גם בהנגשת השירותים עם סף הכניסה הגבוה (נקרא להם "מטרופוליניים" -- תעסוקה, השכלה, מסחר וכולי), וגם באיכות החיים בשכונות. זה מה שאפשר, וזה המון. במקור היה כתוב כאן שגם ירושלים וגם השכונות יוכלו להרוויח מקצת יותר עצמאות. אז אולי מוניציפלית זה מופרך, אבל הנה אני שוב מזכיר את זה -- מינהלים קהילתיים. תנו להם גם סמכויות ביצוע (ותכנון) והנה לכם העצמאות.

אוקיי -- תכל'ס: אז מה בודקים? במקור רציתי לבדוק תסריטים. חשבתי שיהיה מעניין לבדוק את התוצר המקומי הגולמי של ירושלים, ושל כל שכונה -- ואז לבנות כל מיני צירופים. אבל את התוצר המקומי הגולמי של העיר אין לנו, ואת התוצר של כל שכונה בטח שאין... הרעיון הוא לנסות ליצור אומדן.

השיטה היא לפי שכר. אני לא כלכלן, אבל לימדו אותי שסה"כ השכר המשולם (למשל במדינה כולה) הוא סוג של אומדן לתמ"ג (כנראה שזה דומה למה שנקרא הכנסה מקומית גולמית). למה? כי רוב הכסף, שמבטא ערך מוסף שנוצר (תוצר גולמי), מסתובב. את מה שלא מסתובב -- ההשקעות, והשינוי במלאי -- האומדן הזה לא תופס. יש עוד המון דברים שהוא לא תופס, כמו כסף שבורח מחוץ לעיר (עסק שמייצר בירושלים אבל משלם בתל אביב או להפך) ועוד המון דברים. אבל למרבה הפלא -- זה יוצא הגיוני.

אז לוקחים את כלל השכר שמשולם בירושלים -- וזה האומדן לתוצר העירוני, וכדי למצוא כמה "מייצרת" כל שכונה, מפזרים אותו ביניהן לפי מפתח של שטחי ארנונה לא למגורים. אם אתם חושבים שיש עם זה המון בעיות מתודולוגיות, אתם כנראה צודקים. אבל נראה לי שאפשר גם ללמוד מזה משהו.

ממצאים
השכר הממוצע לחודש בשנה של שכירים בירושלים היה 6,859 ש"ח (נתונים). מספר המועסקים שעבדו בעיר היה 302,800 (נתונים), כלומר שסה"כ השכר ששולם כל חודש בעיר היה 2.08 מיליארד ש"ח. זה איזשהו אומדן לתוצר הכולל של העיר. נקרא לזה "הכנסה מקומית גולמית" למרות שזה לא מדוייק. אם זה מעניין אתכם, אז לנפש (כלל תושבי העיר) זה יוצא בערך 2,400 ש"ח, ובערך 1,000 ש"ח פחות מישראל. השיטה להגדיל את התוצר העירוני היא להוסיף יותר מועסקים מהאוכלוסייה המקומית, כלומר להגדיל את שיעור התעסוקה בקרב התושבים, ובעיקר למשוך מועסקים מבחוץ (מה שנהוג לקרוא מטרופולין).

אוקיי -- איך זה מתחלק בין השכונות? הכי הגיוני היה לחלק את זה לפי מפתח של גביית ארנונה (יש לנו את זה לפי שכונה -- כאן), מתוך הנחה שמטר רבוע משלם ארנונה בערך לפי מה שהוא מייצר, הבעייה היא שמשרדי ממשלה ושירותים ציבוריים אחרים, כמעט שלא משלמים ארנונה. יש שיטענו שהם באמת לא מייצרים כלום, אבל אני לא מסכים עם זה. אז במקום גבייה, לקחתי שטח נכסים לא למגורים (גם כן מנתוני הארנונה - כאן. כל הנתונים מהשנתון הסטטיסטי לירושלים, וזמינים גם באקסל).

אז חילקתי (את ה-2.08) בין השכונות, ולכל שכונה חילקתי את מה שיצא בהיקף האוכלוסייה. התוצאות כאן. כדאי לפתוח גם את מפת האזורים (לינק בתוך הקובץ) כי בלי לראות (למשל) שמלחה (קניון, גט"י וכולי) היא חלק מתת הרובע ששמו "קרית מנחם עיר גנים", קשה להבין למה התוצר שם כל כך גבוה.

מה יצא?
השכונות החיצוניות מייצרות מעט מאוד. גם כללית, ובעיקר פר-תושב. פסגת זאב ורמות אלון, מייצרות בערך 30 מיליון שקל כל חודש, שזה יוצא סביב 650-700 שקל פר-תושב בחודש (לעומת 2,400 בממוצע העירוני). האזורים עם התוצר הגבוה הם גבעת שאול (157.5 מיליון שקל בחודש, או 13,140 שקל פר-תושב), ותלפיות (153.2 מיליון שקל לחודש, או 9,450 שקל פר-תושב). כמה מהתוצר הזה נשאר בעיר -- זו כבר שאלה אחרת. מוזמנים לעיין בטבלה ולהשאיר את השגותיכם בתגובות.

ענייני דיומא:


שבוע טוב!

4 תגובות:

  1. תוצר ממש מעניין! הסימבולוגיה במפה האזורית שצרפת היא אקראית לפי אזור או שהיא מייצגת את ההכנסה המקומית? יש איך להגיע לשכבה של האזורים הסטטיסטיים/של הרבעים ותתי הרבעים?

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה :-)
      במפה המצורפת הסימבולודיה היא אקראית (כל רובע בצבע אחר -- כמו מפה מדינית). זו מפה של אזורים סטטיסטיים, ותתי הרובע מוקפים בקו עבה. דוגמה: כל האזורים שמספר האזור שלהם הוא 121X, הם בתת רובע 121 (קטמונים). לגבי השכבה - יש בלמ"ס. צור קשר במייל:
      yair.assafshapira@gmail.com

      מחק
  2. הי יאיר,
    בטח מיותר לציין שאהבתי מאד את המתודולוגיה, נכון?
    רציתי לצאת להגן עליך בקבוצת הפייסבוק שהוציאה את דיבתך אבל נראה שאם איני אורבניסט אמיתי אני לא יכול להגיב שם.
    בימים האלו הפטרונות היא של הניו אורבניסטים שרוצים לראות עירוב בכל מקום וערי שינה הם דבר נוראי.אני חושב שזה בסדר שלגרעין מטרופוליני יהיה עורף של ערי שינה (או שכונות) שנותנות לתושביהם איכות חיים מהסוג הזה (וגם את הבית עם הגינה וכו') אני חושב שבקנה המידה הישראלי זה גם לא אנטי סביבתי כפי שזה בארהב. מה שחסר בירושלים זה שכבת ביניים של מטרופולין, אם תרצה טבעת פנימית כמו מה שגבעתיים ורמת גן לתל אביב. בירושלים הרצף הגיאוגרפי בעייתי מהבחינה הזו אבל עדיין אני חושב שחלק מהשכונות שהזכרת יכולים להיות הטבעת הפנימית. שמבשרת ומעלה אדומים ישארו להיות ערי השינה.
    בכל אופן פוסט מעניין מאד.

    השבמחק