שנה טובה

הארוע המרכזי של השנה שהייתה היה בלי ספק דחייתה של תכנית ספדי, שהשאירה אותנו עם טעם טוב ועם הרבה שאלות פתוחות. האירוע השני הוא לדעתי ההשתגעות של שוק הדירות. המחירים לא רק גבוהים מאוד, אלא בלתי יציבים. זה כמובן הולך ביחד עם מחסור בדירות, בעיקר להשכרה. כל מי שניסה לשכור דירה לאחרונה מבין בדיוק על מה מדובר.

מנכ"ל העירייה פרש, ומהנדס עיר חדש אמור להתחיל את תפקידו, ומסממני שנת בחירות: פרסום אינטנסיבי על הפרטת הנקיון בעיר העתיקה, תכנית לטיפול בפסולת בניין, וטיפוח שולי הדרך בין גינות סחרוב לכניסה לעיר. כנראה שנראה עוד מאלו במשך השנה הקרובה. כדאי לציין לטובת העירייה, שגם אם הדאגה לנקיון היא מסממני שנת בחירות, הרי שההפרטה והתכנית לטיפול בפסולת בניין נראות כמו אמצעי מדיניות בני-קיימא - כלומר שימשיכו גם לאחר הבחירות - אינשאללה (ולא במובן של סייד קשוע - כאן)

תודה למי שקורא - מקווה שיש לכל מה שאנחנו עושים כאן ערך. נשמח לשמוע תגובות כאן או במייל.

אז שתהיה שנה טובה, של תכנון משתף ואיכותי, ושל ביצוע.
ובבניין ציון ננוחם :-)

השתתפות תושבים

איזה יופי. ירושלים חוץ מלהיות ענייה ו-"בירת הפשע" היא גם בירת השתתפות התושבים בתכנון ("הארץ" של יום שישי - כאן). האמת - חשדנו בזה כשראינו את הלא-יאומן קורה - את ראש העירייה משנה את דעתו לגבי תכנית ספדי וחובר אל הירוקים, שהיו עד אז מוקצים מחמת מיאוס (כאן). גם עמק הצבאים נתן תנופה גדולה לנושא השתתפות התושבים בתכנון. המשותף לשני המאבקים הוא רב, אבל לדעתי העיקר הוא ההצעה החלופית. כאשר הקואליציה לשימור הרי ירושלים הבהירה שהחלופה ליציאה מערבה היא ציפוף העיר, ואחד בא על חשבון השני, היא הקשתה על הציבור ועל מקבלי ההחלטות את ההחלטה. לפתע היו שתי חלופות, ולא חלופה וכנגדה אי-חלופה, ומסתבר שהציבור אינו מטומטם ,וגם מקבלי ההחלטות עושים את הבחירה בין א' לבין ב' טוב יותר מאשר בין א' לבין כלום.

אז כל הכבוד לאורי בר-שישת, יעל אלישר, נעמי צור ועוד רבים אחרים שדואגים יום-יום לעיר שבה יגורו הילדים שלנו

חוזרים ללימודים

ביום ראשון השבוע חזרו התלמידים לבתי-הספר ולגנים. ב-"העיר" היה כתוב השבוע שמערכת החינוך בירושלים כל-כך גדולה, שלכל תושבי העיר חיפה יהיה מקום בבתי הספר בירושלים, ועוד ישאר עודף. לא ברור אם המצב ישאר כך אם כל חיפאי ירצה את הזרם החינוכי עמו הוא מזדהה (ממלכתי\ממלכתי-דתי\ערבי\חרדי)...

באותה כתבה קיבלנו גם את המידע על סגירת גני ילדים ממלכתיים - לא-דתיים. שלושה. שלושה גנים ייסגרו השנה, כשמתוכם אחד נמצא ברמות-אשכול המתחרדת, אחד בנווה יעקב, והשלישי - בגילה לא ממש נסגר אלא במקומו יקום גן ברוח "קשת" כלומר מעורב דתי-חילוני. אז זה כל הסיפור? שניים וחצי גנים בשנה? ומה עם השכונות החילוניות המזדקנות - רחביה-טלביה, קריית יובל והאזור, קטמונים, פסגת זאב? מסתבר שאף גן ממלכתי לא נסגר בהן. אז נכון שבתי-הספר נאבקים על חייהם, והמצב לא מזהיר בכלל, אבל איכשהו ציפיתי לנתונים שחורים יותר.

מרכז העיר

איפה זה מרכז העיר?
בפוסט בבלוג ירושלים האחרת נכתב שאין דירות, במיוחד במרכז העיר, אבל איפה זה?
תכנית המיתאר המקומית החדשה הבאה עלינו, מגדירה את המרכז מהעיר העתיקה (כולל) ומרכז העיר המזרחית (סולטן סולימן וסלאח א-דין) במזרח, ועד לגבעת רם וכביש בגין במערב. בדרום המרכז מגיע לרחוב הרצוג, טלביה, ושולח שלוחה אל מתחם הרכבת. בצפון הגבול הוא רחוב בר-אילן ורחוב שמואל הנביא. התשריט כאן. מעניין לראות שהתכנית הגיעה עם הגדרת המרכז אל הכניסה לעיר, אבל לא כללה את גבעת שאול - אחד מאזורי המסחר והמשרדים החשובים שמתפתחים בירושלים. אני מסכים - גבעת שאול היא טעות.

באזור הזה התכנית מגדירה זכויות בנייה, שימושים מסחריים ועוד, אבל חשוב לא פחות מגובה הזכויות הוא המסר שהיא מעבירה - כאן הוא מרכז העיר. גם במטרות התכנית מדובר על שיקום של המרכז, ועוד דברים יפים שנקווה שיתממשו, אבל כמו שטוען מוטי קפלן, המסר החינוכי של תכנית הוא בעל כוח רב. אז מה עושים עם המסר החינוכי הזה? שולחים את בעלי העסקים להתמקם במרכז, ומראים להם שרחביה זה מרכז אבל קריית שמואל כבר לא, ובצד השני - שכונת הבוכרים זה מרכז (הלוואי - הלוואי שהיזם שיצליח לממש משהו בבוכארים לא ילך על מגורים אלא על עסקים) אבל מעלות דפנה כבר לא. ומה מקבלים? התקבצות. מילה שחוזרים עליה ודשים בה, וחלק אומרים שהיא כבר לא רלוונטית, וחלק טוענים שהיא חוזרת בגדול (למשל ריצ'רד פלורידה וה"ערים היצירתיות" שלו). מה נרוויח? ככל שהשימושים המסחריים והשרותים יתקבצו במרכז - נקבל עיר חייה יותר. כל אנשי ירושלים והסביבה - תושבי המטרופולין - ירוויחו מזה.

תכנית אחרת - התכנית המחוזית הבאה עלינו גם היא - תממ/1 - מגדירה גם היא "אזור לפיתוח מרכז מטרופוליני". אזור זה מגיע מהר הצופים, דרך המע"ר המזרחי (סלאח א-דין וסולטן סולימן) לא כולל את העיר העתיקה, מגיע אל ימק"א ומלון קינג דייוויד, ברצועה לאורך רחוב יפו, כולל חלק מרומממה, ואת גבעת רם. את התשריט ניתן לראות באתר הממ"ג של משרד הפנים (כאן) אבל צריך קצת סבלנות ולהתקין איזה תוסף קטן אם זו הפעם הראשונה שלכם שם. מה ההבדל בין שתי התכניות? בעיקר שהמקומית כוללת גם את רחביה וטלביה, והמחוזית את הר הצופים. ומה המסר החינוכי המובלע במחוזית? קחו את המשרדים שלכם מרחביה אל רחוב יפו! ייתכן שהמחוזית פחות האמינה ביכולת של העיר להחזיק מרכז אינטנסיבי שישתרע עד לרחביה בדרום ועד לבר-אילן בצפון, או שאולי היא העדיפה לומר אמירה, שרחביה וטלביה הן שכונות מגורים שקטות ולא "מרכז עיר".

התוויות מקורבות של מרכזי העיר לפי שתי התכניות שלעיל יצרתי בעמוד שלנו בגוגל מפות.

ומה עם התכניות ההיסטוריות? אולי בפוסט אחר...

אז מהו באמת המרכז? כנראה שלכל אחד הגדרה משלו, ובהתאם גם מדיניות מוצעת למרכז

אופניים בירושלים

ירושלים היא עיר נפלאה לאופניים. באמת. הנהגים יחסית בסדר (למרות שמספיק אחד בשביל להעיף רוכב לעולם שכולו טוב), מזג האוויר נפלא - לרוב יבש ולא חם מדי. והעליות - הן לא כל-כך מפחידות לאחר מספר שבועות של רכיבה.

רוממות הרכיבה בגרון כולם, אבל לסלול שביל אופניים הגון זו כנראה משימה שתקועה להם כמו עצם בגרון - מה גם שלפאר את הרכיבה זה לרוב מספיק, כי קולם של הרוכבים אינו נשמע. אפילו בנתונים הסטטיסטיים אנחנו עדיין לא מופיעים.

אז לפני כשבע שנים נחנך בקול תרועה השביל מגן-סאקר לצומת פת, עם הבטחה ששביל זה יהיה חלק מרשת, ושהוא יורחב בקרוב עד לאצטדיון טדי. ההבטחות כאן. לא שהשביל הזה במיוחד עוזר, אבל נניח שמי שצריך להגיע ממרכז העיר אל דרום-מערבהּ יכול היה להסתייע בו (טופוגרפית כל תוואי עדיף אלא אם כן אתם בדרך לגונן ח'-ט', לגבעת מרדכי או לקניון). "יכול היה", מפני שהשביל מזעזע לרכיבה. אני לא מדבר על הולכי-הרגל, שכרגע אין כל הבנה שהם לא מסתדרים יחד עם הרוכבים (וגם כמות הרוכבים אולי אינה מצדיקה את ההפרדה המתבקשת), אלא על תנאי השביל - בורות ומהמורות, פיתולים מוזרים, - ממש לא שביל אופניים למי שצריך להגיע ממקום למקום. לפני כשנה רכבתי מאזור השוק והחלטתי לבחור בשביל - התחרטתי על כך בכל מהמורה, והיו הרבה. אין ספק שהנסיעה בכביש המקביל עדיפה, גם אם מפחידה קצת.

אבל ייתכן שזה משתנה. את הקטע ליד מנזר המצלבה שיפצה העירייה לפני מספר חודשים, ובימים אלו משופץ הקטע שבתוך גן ניות, ונראה גם שמצומת ניות לכוון צומת פת קורה משהו. מסתבר שיש עוד כמה שבילים שסוף-סוף יגיעו לביצוע.

מהנדס עיר חדש

כנראה שיש לנו מהנדס עיר חדש - שלמה אשכול, ממשרד "רכס אשכול". האם הוא ימשיך לקדם את התכניות אותן עורך משרדו בוואלג'ה, עלונה וקלנדיה? ימים יגידו. לא ברור עד כמה יהיה לאשכול חופש פעולה כאשר הוא עובד תחת יהושוע פולק.

אני מעדיף לראות אותו ממשיך ליישם את "תכנית אב לשטחים פתוחים בירושלים" אותה ערך עם מוטי קפלן ועמית סגל בשנת 1995.

כך או כך - נחמד שסופסוף יש מהנדס עיר קבוע. נקווה שהוא יחזיק מעמד יותר מקודמו מנדי רוזנפלד - שנדמה לי שהחזיק כשבוע

כביש 9 נפתח לפני השיקום הנופי

הפוסט הזה הוא בעצם מתאריך 26/7, אבל התאריך קפץ כשעדכנתי את הלינק לפרוטוקול המחוזית

הועדה המחוזית התכנסה וקבעה כי ניתן יהיה לפתוח את הכביש לפני השיקום הנופי (פורסם כאן). ההחלטה היא לדעתי מסמך תכנוני מדהים (הפרוטוקול כאן - הכביש בסעיף האחרון).

הועדה המחוזית מגוללת את השתלשלות הפרשה, את ההצעות שהופנו אל חברת מוריה להגשת בקשה לשינוי השלביות, ואת בחירתה של מוריה להתעלם מהן. בעל הכוח מאמין בכוחו להכריע את כולם עד לרגע האמת - עד לצו בית המשפט.

לאחר צו בית המשפט לעיכוב פתיחת הכביש, לאחר עתירה של החברה להגנת הטבע, הזדרזו העירייה ומוריה להגיש בקשה חפוזה ולא מפורטת לשינוי השלביות. הבקשה נידונה וההחלטה היא לאפשר את פתיחת הכביש למרות שמוריה לא ראתה צורך בהגשת ערבויות לכך שהיא יכולה תקציבית לבצע את השיקום. האם ניתן לסמוך עליה? אני לא השתכנעתי.

כביש 9 באתר מוריה כאן