יום שבת, 26 באפריל 2008

שימור ככלי לפרשנות (2)


כריכת הקטלוג של התערוכה, מתוך http://www.bateibeer.com/



כמובטח, התייחסות קצרה להרצאה של אמנון בר-אור בכנס על שימור (לא שאני תמיד מקיים הבטחות).

אבל לפני זה עוד שני דברים קטנים מהכנס
(גם) ההרצאה של שמוליק גרואג עסקה ביפו, ונגעה אחר-כך בכפר לובּיא. זה כפר שהיה קיים עד 1948, ושכן איפה שהיום יער לביא, ליד צומת גולני (למיקום באתר זוכרות). שמוליק הראה צילומים נדירים של הכפר ותושביו, שמפוזרים כיום בעולם, וצילומים של התושבים שנשארו בישראל עולים לבית הקברות של הכפר - השריד האחרון שנותר ממנו. אז למה אני בכלל כותב את זה? התשובה היא שזה נגע ללבי, אבל גם קשור למה שכתבתי על זכרון. ההתמודדות עם הזכרון כל-כך קשה לנו, אז אנחנו נוטעים יער על חורבות הכפר (זה לא מונע מהשקדיות והסברס לבצבץ שם). ייעור הוא כלי מצויין להשכחה. כמעט כל היערות שאני מכיר כאן באזור שלנו, נטועים על טרסות חקלאיות לשעבר - למה? כדי להשכיח את הבוסתנים והחקלאות האחרת שהיו שם. לא ראיתי אפילו שלט הנצחה קטן לחקלאות שכיסתה את כל מה שהיום יער ירושלים. מה שמביא אותי להרצאה של אמנון בר-אור, שאם שמוליק הציב מולנו מראה שלא נעים להביט בה, אמנון קירב אותה לפנינו כך שלא נוכל להתעלם.

אמנון דיבר על יפו. הוא ערך עבודה ענקית עם הסטודנטים שלו על בתי הבאר, שהסתכמה גם בתערוכה (וגם באתר - רצוי לשוטט בו קצת - שימו לב לתיקי התיעוד של הבתים, ולמאמרים), ובעצם מאותם בתי באר והלא-שימור שלהם, הגיע אל הלא-שימור של כל יפו.

לא אלאה אתכם בתולדות העיר לדורותיה, אבל הנקודות העיקריות של אמנון בר-אור:


  • יפו, שהייתה המרכז של המטרופולין, ואולי של הארץ כולה - הוסטה הצידה. מלהיות המקום שהכל נובע ממנו - העיר הגדולה והאינטנסיבית, עם הספָר החקלאי העצום, היא הפכה לצדדית.

  • מאז הבריטים, מתנהל הרס עיקבי של העיר

  • אחד הבתים היחידים שנותרו משכונת מנשיה שיצאה עם עג'מי מן החומות - הוא המוזיאון לאלו שפוצצו אותה - מוזיאון האצ"ל

  • ה-"שימור" של יפו העתיקה הוא לא שימור - מקסבה צפופה ואינטנסיבית היא הפכה לגן צ'רלס קלור - השרידים הבודדים בגן לא אומרים לנו אפילו אם אנחנו בתוך הבית או מחוצה לו...

  • השימור של "הסראייה החדשה" הוא משל לכל הדרך בה עושים שימור בישראל וביפו בפרט - ממוסד מרכזי בעיר, לקיר מונומנטלי ללא תוכן.

  • ובתי הבאר - מתוך עשרות רבות של בתי באר (או שמא יותר?) שהיו ממוקמים בין הפרדסים, נותרו במפה של אמנון בר-אור וסרג'יו לרמן רק 53 בתים ששרדו, רובם ארמונות שעומדים כחורבות. מהפרדסים לא נותר כמובן זכר. במפה מסומנים 8 בתים לשימור, והיתר - 45 בתים שעל כולם ישנן תכניות לבינוי. כדאי לקרוא את המאמר על בתי-הבאר באתר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה