חוק התכנון לצמצום הנסועה

לא - עדיין לא אצלנו. בקליפורניה מנסים להקטין את פליטת גזי החממה על ידי חקיקה בענייני תכנון. החוק החדש (SB 375) נותן תמריצים לרשויות לייצר תכניות ולהראות שהן מובילות לירידה בפליטות הפחמן. אחרי שלב התכנון, ישנם תמריצים לעמידה ביעדים הסביבתיים.

מה הקשר לתכנון? אתן דוגמא - רשות שמייצרת פרוייקטים להליכה ברגל ותכנון מוטה תחבורה ציבורית, תקודם לראש התור לתקציבי תחבורה ממשלתיים ופדרליים. הצפי הוא שהחוק יעודד מילוי (infill) וציפוף.

האם לא סומכים שם על מוסדות תכנון? אולי להפך - מנסים לתת להם רוח גבית לפרוייקטים של smart growth? כך או כך - זו דוגמה לאיך מערכת תכנון מאוד מבוזרת מנסה להתערב לטובת חזון מסויים, ונגד מגמה רווחת - הפרבור. היא עושה את זה דרך מערכת ביקורת שבסופה ברז התקציב.

ואצלנו? מערכת מאוד ממורכזת, והממשלה שולטת על כל תכנית שמוסיפה זכויות (!), דרך הועדות המחוזיות של משרד הפנים. אז אחרי "ישראל 2020, תמ"א 35, וכל מה שבאמצע ואחרי - מסתבר שעדיין הממשלה לא החליטה אם היא מקימה ישובים חדשים או לא. תמ"א 35 קבעה בהוראותיה שכל פיתוח יהיה צמוד דופן (6.1), ושיש לצמצם את תופעת הפרבור (מטרה א'), והנה - מרשם:

[המפה מתוך מאבק לכיש של החברה להגנת הטבע]

אחרי שבספטמבר המועצה הארצית דחתה אחד לאחד את כל העררים נגד הקמת היישוב "מרשם" למפוני גוש קטיף (הנה הפרוטוקול), החברה להגנת הטבע הגישה עתירה. הנה כך מתנהל תכנון בישראל: הממשלה מחליטה בניגוד למדיניות של עצמה, דוחה את כל העררים, ותיאלץ להצדיק את מעשיה בבית המשפט, שהופך להיות זירת התכנון המשמעותית...

שמעתי על זה מהסביבה

עוד עניין משפטי בעניין מרשם: נכון שבתכנית המיתאר למחוז הדרום הוא מופיע, ובתמ"א 35 אכן כתוב שאחד התנאים שבהם מותר לפתח לא בצמידות דופן הוא קיומו של הפיתוח המוצע בתכנית מחוזית מאושרת. אבל כתוב שם גם שמוסד תכנון צריך להשתכנע שהבינוי המוצע ... משתלבים באופי הסביבה ואינם פוגעים בערכי טבע, נוף, חקלאות ומורשת וברציפות השטחים הפתוחים (6.1.3 ס"ק 3).

קצת על SB375:
ראיון עם יוזם החוק
מכיוון פיתוח בר-קיימא
בעד ונגד ב-San Francisco Chronicle

ואם משעמם לכם, נסו את תרגומי גוגל לעברית של הראשון, השני, והשלישי.