יום שבת, 20 בדצמבר 2008

תפסיקו כבר למחזר בקבוקים

רוצים לעשות משהו למען הסביבה מחר? אל תקנו מים בבקבוקים (אם יש לכם מים בברז). בטורונטו לקחו את זה רחוק ואסרו למכור בקבוקים עם מים בכל תחום העיר. וזו עיר גדולה - אמנם קצת יותר קטנה מירושלים בשטח, אבל מתגוררים בה יותר מ-2.5 מיליון אנשים.

אבל אם ממחזרים אז מה הבעייה בעצם? בואו נתחיל מהתחלה
  • מאיפה מגיעים המים: רמת הגולן? מעיין עין-גדי? הגליל העליון? אלו מים ששייכים לבתי גידול טבעיים. אם המים שאתם שותים הם מיובאים - עיברו לנקודה הבאה
  • איך הם הגיעו אליכם: משאיות מזהמות? אוניות המזהמות חוץ מהאויר גם את הים?
  • לאן הם הולכים:
  • לזבל: אין צורך להרחיב - הנפח של הבקבוקים האלו עצום, והם יהיו במזבלה גם כשהנכדים של הנכדים שלכם ילכו לבקר שם. לא מומלץ..
  • למיחזור: שוב משאית (זיהום), ואז תהליך המיחזור עצמו, שגם הוא פולט מזהמים, ובסופו - הבקבוקים לא יתפרקו ו-"יחזרו לטבע", אלא יהפכו למוצר פלסטיק אחר, שהוא - ממש לא בטוח שימוחזר.
  • חשבתם שסיימנו? על הדרך עזרתם לשמן מערכות כלכליות עצומות שלא בהכרח מחוייבות לסביבה - יצרני הבקבוקים, חברות המשקאות (רובן תאגידים בינלאומיים - כך שהכסף לא בהכרח נשאר בישראל, אבל דווקא המחוייבות לסביבה אולי כן קיימת...) ואולי עוד מישהו שלא חשבתי עליו.
וכל זה בשביל לקבל מוצר שמגיע בצינורות אליכם לברז, על-ידי משאבה חשמלית, אחרי שנשאב על-ידי רשות ממשלתית שיש לה איזשהו סוג של מדיניות שמירה על מקורות המים. בלי משאיות לשום כיוון, בלי פלסטיק, בלי השתלטות על מעיינות ששייכים לכולנו.

אז מספיק עם הבקבוקים האלו.

מגבונים לחים בהרי ירושלים
קשה לכם לחכות למחר? רוצים לעשות משהו למען הסביבה היום? אז תפסיקו לזרוק מגבונים לחים לאסלה, או יותר טוב - תפחיתו את השימוש בהם בכלל.

רוצים לראות לאן הם מגיעים? בבקשה:
נוף מגבונים בהרי ירושלים


ומקרוב


אלו ממש ישנים:


והנה המקור
אם השיחים ליד נראים לכם כמו עגבניות אתם צודקים. כן, כן - הזרעים הגיעו עם המגבונים...


גם כשהביוב לא פורץ - הם מגיעים שלמים לגמרי למכון הטיהור בנחל שורק.

מאי שווארמה
ודבר אחרון - פעם הבאה שאתם אוכלים ב-"מאי שווארמה" בסוקולוב בחולון, תגידו לו שהוא שכח סטוק של פליירים מתחת לסיבוב מוצא:

5 תגובות:

  1. תסלח לי אבל חלק מהטיעונים שלך הם קטנוניים למדי.

    "מאיפה הגיעו המים?" לגבי עין גדי הצדק איתך. בכל שאר המקומות בכלל לא בטוח שהמים היו מגיעים אל הטבע. סביר להניח שהיו מגיעים לאיזה צינור והנחל שאליהם הם זרמו היה מזוהם בביוב או יבש במקרה הטוב.

    "איך הם הגיעו אליכם: משאיות מזהמות? אוניות המזהמות חוץ מהאויר גם את הים?"
    רגע, ואיך מגיעים המים אל הברזים שבביתנו? גם המשאבות שמביאות אותם אל פני הקרקע (ועל אחת כמה וכמה לירושלים) מזהמות.

    "לאן הם הולכים:"
    מיחזור בקבוקים זה הרע במיעוטו. כמובן שבקבוקי זכוכית עדיפים, אבל לקחת אחריות על המשתמש הבא שאולי לא ימחזר זה קצת קטנוני. אגב, אני לא חושב שמיחזור הוא בעיה של האדם הפרטי אלא של המדינה. באירופה וביפן אחוז הפלסטיק הממוחזר הוא גבוה מאוד, וזה לא בגלל שהאנשים שם טובים יותר אלא כתוצאה ממדיניות.

    אני, אגב, ויתרתי על בקבוקי מים בגלל חוסר הנוחות שבאחסון, לפני ואחרי השימוש. עכשיו יש לי מסנן "תמי4" (שבטח גם מאחוריו עומד איזה תאגיד מרושע) שחוסך את הטירחה וגם כמה שקלים, אבל משמר מעט מהטעם הרע של מי הברז (דווקא בירושלים יש אזורים שמי הברז בהם ניתנים לשתיה, לא איפה שאני גר).

    לסיום - שאלה בעניין המגבונים: יש מגבונים שעל האריזות שלהם נכתב שהם נשטפים באסלה. האם גם הם מגיעים שלמים לנחל שורק?

    השבמחק
  2. אנונימי- קיבוץ או כל אחד אחר שואב מהמעין שמאחורי הבית, כי זה מה שיש לו. רשות המים דואגת (לא מספיק) לאיזון ולשימור מאגרי המים החשובים.

    המשאבות שמעלות את המים לירושלים מזהמות הרבה פחות מאוניות ומטוסים

    את המוצר שיעשו מהבקבוקים כנראה שלא ימחזרו, כי הוא יהיה סלסלת פירות, סרט קשירה או בד סינטתי (כמו אלו של הבחירות). 40% סיכוי שהוא יסע לחו"ל בצורת פתיתי פלסטיק.

    מיחזור, כמו שכתבת, הוא הרע במיעוטו. הדבר הטוב הוא להקטין את הצריכה של חומרים לא מתכלים. כמו פלסטיק.

    בעניין מגבונים נשטפים - אין לי מושג ירוק. באתר של עלבד כתוב שיש להם מגבונים שהם לחלוטין biodegradable כלומר מתכלים. אני לא יודע מה הם משווקים בארץ ומה לא...

    השבמחק
  3. תצורת המגבונים- נראה לי מתאים למזוזאיקון תחתון, ליד חבורת הזבל.

    השבמחק
  4. אהלן,
    אנונימי, "המים לא היו מגיעים לטבע, אלא לאיזה נחל מזוהם" - הטיעון שלך סותר את עצמו, או שאתה מיישם הגיון מהופך: אם הנחל מזוהם זה אומר שאפשר לנתק את מקורותיו? האם "נחל מזוהם" הוא לא טבע?

    הבעיה העיקרית היא שאיכות המים בארץ הולכת ונהיית גרועה מיום ליום - הן בגלל המחסור (שנגרם בחלקו מזיהום מקורות מים מחד ושאיבה פרטית של מים משובחים מאידך).
    בנוסף מוסיפים לרוב מי השתיה בארץ פלואור (פסולת תעשייתית שמקורה ב"מפעלי רותם" שליד הכור בדימונה, בבעלות האחים עופר).
    מנסים לטעון כי פלואור עוזר למניעת עששת כששותים מהמים, אך למעשה רק אחוז אחד מהמים משמשים לשתיה, והחדרת הפלואור נעשית כדי להפטר מחומר כימי מסוכן (הדורש טיפול והטמנה).

    יש גם חברות מים מינרלים שמחדירים פלואור למים.
    תחפשו ותקראו קצת על הפלואור באינטרנט - זהו החומר הפעיל בפרוזאק, וגורם לכל מיני רעות וחולות. כל בדיקה שנעשתה מוכיחה כי "בכמויות גדולות" הפלואור גורם לנזק, אבל בגלל שמחדירים אותו בכאלו כמויות קטנות אי אפשר למדוד את הנזק.

    בירושלים, אגב, מפלירים את המים מאז שנות השמונים, וממשיכים להפליר אותם, בלי שנעשתה בדיקה על יעילות והשפעות ההפלרה (למרות שהוחלט לבדוק מדי חמש שנים את ההשפעות).

    מישהו יודע אם יש מסנני מים או מים מינרלים בלי פלואור?

    השבמחק
  5. אה, עוד דבר...
    השימוש המתועד הראשון בפלואור במי השתיה הוא במחנות ההשמדה. הנאצים גילו שניתן להכניס פלואור (נטול ריח וטעם) למי השתיה וזה גורם לאסירים להיות יותר רגועים. וגם מונע עששת.

    בישראל ההפלרה מעוגנת בחוק, ואירלנד היא המדינה היחידה מלבד ישראל שמחייבת הפלרה על-פי חוק.

    השבמחק