סוף השבוע בהארץ: זחילה עירונית ודהרת סוסים

שתי כתבות שעיצבנו אותי בסוף השבוע:

זחילה עירונית - זה טוב אקולוגית, ותורם לשימור שטחים פתוחים (?!)
יצחק בננסון, דני צ'מנסקי, ודן מלקינסון עומדים להוציא דוח שמראה עד כמה התפשטות ערים החוצה - "זחילה עירונית" (urban sprawl) טובה לסביבה. הכתבה כאן. אולי לשם שינוי אתחיל בזוטות: התמונה - כך נדמה לי, ואשמח לתיקון - היא של עמק הארזים. הכיתוב אומר שאלו שטחים שניצלו, אבל לי נדמה שכיום עובר שם כביש מהיר, ובעתיד הלא-רחוק יקום שם פארק מטרופוליני לתפארת, ושכונה גדולה (מצפה נפתוח).

עיקרי הדברים - פשוט כי זה מדהים [בסוגריים מרובעים הערותי - אם כי הדברים מדברים בעד עצמם]:

• זחילה עירונית מפסיקה את השימוש החקלאי בשטחים, שימוש גרוע מבחינה אקולוגית (רעלים וכולי).
  [האם שימוש עירוני עדיף? ברור שלא. ומה עם נוף - השטחים החקלאיים הם נוף הארץ]
  
• זחילה עירונית היא בלתי-נמנעת (למערכות התכנון אין כמעט השפעה) וצריך לעשות אותה בצורה מושכלת
  [לי נראה שיש למערכות התכנון הרבה השפעה, אלא שהן בקרב מאסף - תמיד מול יוזמות, תמיד במטרה למנוע, ולכן לפעמים נכשלים]
  
• זחילה עם צמודי-קרקע תביא אנשים חזקים, שימנעו בנייה מול ביתם, ובכך יעצרו את הזחילה
  [רגע, אז זחילה זה טוב או רע?]
  
• אין מה לצפות שאנשים יעזבו את הרכב הפרטי, ולכן אין כל רע בהגברת התלות בו והשימוש בו על-ידי פרבור זוחל
  [תחבורה ציבורית היא גם צורך, אבל גם רחוקה ממיצוי הפוטנציאל. גם מי שלא "יעזוב" את הרכב יכול לנסוע לעבודה ברכבת, ורבים עושים זאת - יש להניח שהחוקרים הנ"ל לא שייכים אליהם...]
  
• הפרבור הזוחל מונע פרבור "בקפיצות"
  [לי זה לא נראה נכון, אבל אולי...]
  

איריס האן סותרת את הטענות הללו בגוף הכתבה. מה שהיא לא הזכירה הוא הסכנה האדירה שבדוח כזה. הדוח יפול על אזניים מאוד קשובות, והטענות בעד פרבור זוחל של צמודי קרקע יהיו פתאום "סביבתיות". פתאום לא יהיה ברור מי שומר על הסביבה ומי בא להחריב אותה. מה עושים? לא ברור. ייתכן שיוצאים בדוח נגדי, שמונה את התועלות של שטחים פתוחים, והנזקים האיומים של פיתוח זוחל - החל מאי-צדק חברתי, דרך הנזק הנופי של גבול עירוני לא ברור, ועד לנזקים הסביבתיים הגדולים.

מירוצי סוסים
טוב - זה לא ממש ענייננו, אבל עוד הימורים? (הנה הכתבה). כמה עמודים אחר-כך יש פרסומת לעמותת פוש שנותנת שעורים פרטיים ללא תשלום לילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. האם הם יהיו המהמרים? ברור שכן. כל מה שרואים זה את הכסף שזורם - אבל מאיפה הוא מגיע?

חליל הקסם במוסררה

שלשום (רביעי) הייתי עם הילדים באופרה "חליל הקסם" במסגרת "מוסררה-מיקס". זה התרחש בחצר האחורית של בית הספר לצילום במוסררה - בדיוק ליד החנייה.

שש זמרות, זמר אחד ופסנתרנית מהאופרה-סטודיו של האופרה הישראלית העלו (בהתנדבות !) גירסה מקוצרת של חליל הקסם של מוצרט. משהו כמו 150 ילדים ומבוגרים ששילמו 10 שקלים כל אחד ישבו בדממה והסתכלו. מזמן לא ראיתי משהו כל-כך סוריאליסטי. הצפירות של המכוניות בכביש אחד התערבבו עם האריות של מלכת הלילה, הבז האדום של מוסררה חיפש לו ארוחת ערב בין הסנוניות כאשר פפגנו (לא) צד ציפורים ואת פפגנה. מעל העיר העתיקה התעופף כל הזמן עפיפון...

אחר-כך הלכנו להסתובב קצת בפסטיבל, והצורה שהוא התערב בשכונה היא משהו ששווה ללמוד ממנו. החצרות הפנימיות של אנשי מוסררה (מי שהסכים כמובן) הפכו לחללי תצוגה פתוחים, והכיתוב על השלטים נתן פרטים על האמן ועבודתו, וגם על המארח.

האמת שלעבודות לא ממש התחברתי, אבל כשראיתי את העבודה של מיכל רובנר אצל שושן, או את החבר'ה יושבים אצל רותי מול הוידאו של שנה ב', ממש התרגשתי. מוסררה הייתה בשבילי בית במשך כמה שנים, והערבוב של בית-ספר לאמנות עם בית היה יוצא דופן בנוף השכונתי של חומות ומאחוריהן מסתורין. נראה לי שבדיוק ככה מתערב(ב)ים בשכונה.

צמוד קרקע על חצי דונם בישוב ירוק

הישוב "נורית" יוצא לדרך... (הנה כאן במעריב) עוד ישוב חדש, בניגוד למדיניות הארצית, ולכל הגיון תכנוני. בשטח של 300 דונם על דרך נוף הגלבוע, על שטחים פתוחים ברגישות גבוהה מאוד - בונים צמודי קרקע במגרשים של חצי דונם עד דונם(!) כל אחד. יופי :-(

יש גם תשריט - לי הוא לא נראה ירוק יותר מתשריטים של ישובים כפריים אחרים. איזו צביעות. שימו לב לששת המגרשים המנותקים - האם הם תחילת שלב ב' של היישוב? אולי אחרי סגירת המחצבה? אפשר לבדוק בתקנון. (כל הכבוד לממ"י על השקיפות)

והשלוחה הירוקה שבקצה שלה, מנותק מהיישוב לחלוטין - מתקן סניקה לביוב. אפילו בישוב "ירוק" יש דברים שהם NIMBY.

עין כרם שחוברה לה יחדיו

עיניהם של רבים נשואות לעין-כרם. הערך הנדל"ני של הכפר כבר דימיוני לגמרי, וכאלו הם כנראה גם הסכומים שרבים מדמיינים לעצמם. מסתבר שאף אחד שם לא ממש שוקט על השמרים, ותכניות מתבשלות כל הזמן. האתר של קהילת עין כרם מסביר את עמדתם מאוד במפורט. תודה לאנדרגראונד02 - שם יש עוד כמה פרטים.

עוד כמה פרטים על תכניות בעין-כרם מצאתי גם במינהל מקרקעי ישראל (שימו לב - חלק מהתכניות שם הן של הדסה עין-כרם...). לגבי התכנית המדוברת - ראיתי רק פרטים כלליים (כאן) וקשה להבין מהם את הבעייה.

בגדול - תמיד התכנון שמגיע מהתושבים עדיף, ועכשיו כשהעירייה מעוניינת מאוד בציפוף - חשוב שיהיה מי שיאזן אפילו את המגמה הזו. אבל כשתושבי עין-כרם רוצים "להמשיך לראות את הנוף ממרפסות הבתים" (כתבה ישנה בהארץ - הלינק מאתר קהילת עין כרם), הם פתאום נשמעים כמו אלו שתפסו את המקום הטוב ביותר ועכשיו מוצאים כל מיני נימוקים למה לא לצרף אליהם אף אחד.

צפיפות, קטמונים ומבקר המדינה

כולכם כבר יודעים על כנס מרחב. יודן ולרמן כתבו עליו, וכמובן שכל הפרטים באתר של מרחב. (אני חושב שיכלו לחשוב על סיבה טובה יותר למקם אותו בבת-ים, כי לומר עליה שהיא "העיר הצפופה במדינה" (למרות שזה נתון נכון) זה לומר שמיעוט תעסוקה זה צפיפות).

אבל מה עם ירושלים? אנחנו מצטופפים? אולי להפך? מה יכולה הייתה תכנית ספדי לעשות בעניין הזה? קשה (כאמור) להשוות צפיפויות של ערים זו לזו, בגלל השימושים השונים. תל-אביב עתירה בשטחי תעסוקה ותשתיות, וזו אחת הסיבות שבנתונים היא כביכול לא צפופה. אם בודקים רק שטח שיפוט אז בכלל - בתל-אביב יש את נתיבי איילון עם כל המחלפים, בירושלים את הר שלמון - שטחים שמורידים את ממוצע הצפיפות בלי להיות חלק מהמרקם העירוני. אבל גם כשבודקים נפשות לדונם בנוי, אז חוץ מזה שרחביה באמת דלילה, יש בה משרדים (מחד) וסטודנטים שכתובתם רשומה במקום אחר (מאידך גיסא), שמורידים את הממוצע. בקיצור - אם לא עוברים ממש בפינצטה - קשה מאוד לסמוך על נתונים קשיחים בעניין הזה. יש נתון שכן כדאי להתייחס אליו - נתוני הארנונה למגורים. הם יכולים לתת תמונה לא רעה - מ"ר מגורים לדונם לפי אזורים סטטיסטיים (אפנה לזה כשהאתר של מכון ירושלים יעלה בחזרה מהתיקונים...). זה עוזר להשוות בין אזורים בעיר - אבל לא עוזר כל-כך בהשוואה בין ערים. נדמה לי שכאן אנחנו צריכים הרבה אינטואיציה והיכרות עם השטח - אשמח ללמוד על פטנט אחר.

עדכון: האתר של מכון ירושלים עלה בחזרה (!) והנה נתוני הבנייה. אני מתכנן פוסט שיתן השוואה יותר מסודרת בין השכונות

בשנה האחרונה מקדמת העירייה תכנית הצטופפות לשכונת קטמונים. כתבתי על זה משהו, אבל בינתיים קורים דברים. כתבתי בתמימות שהתכנית לא מקצה זכויות בנייה. טכנית זה נכון כי היא לא סטטוטורית, אבל בפועל עובדים שם בקני מידה מאוד מפורטים, ובעצם כן מארגנים את הזכויות שיקבל בעל המגרש בבואו לאשר תכנית (סטטוטורית - תב"ע). אז הנושא הוא ציפוף, ובגוננים מרגישים שהעירייה מנסה לממש על גבם מטרות עירוניות, אחרי שחמישים שנה הזניחו אותם. הם (בעצם אנחנו - אני שותף כמתנדב) מרגישים שהעירייה גם מצופפת יותר מדי, וממבט במצבת השטחים הפתוחים (נמוכה), מוסדות הציבור (גם נמוכה) והכבישים (לא נמוכים אבל צרים) - זה נראה נכון. אני עוד אכתוב על זה. דרך אגב - אנחנו לא לבד. גם בבקעה לא שמחים מהציפוף (כאן).

ושני דברים שקשה לעבור עליהם לסדר היום
בדיון ביום שני השבוע היה כנראה ממש עצוב (כאן בוואינט). לא רק שלא יודעים מה הפתרונות (שכיח), ואפילו לא מה הבעיות (גם קורה הרבה), אלא שאפילו לא סגורים על זה שיש בעיות (נדיר. אנחנו עיר יחידה במינה)-:

ומי שסגור על הבעיות הוא כמובן מבקר המדינה שהדוח שלו התפרסם היום (חבר שאני מעריך אמר שהיום מתחיל בזריחה ומסתיים בזריחה למחרת). מה שאותי עניין הם לא האי-סדרים בתקצוב הרכבת הקלה, אלא ההמלצה האמיצה לגבי מודל BOT (בנה-הפעל-העבר: היזם בונה על חשבונו, מפעיל וגורף את הרווח, ומעביר בסוף למדינה. כמו כביש 6) "...לבחון ללא דיחוי אם נכון להמשיך במודל העבודה הזה של שיתוף המגזר הפרטי בפרויקטים של פיתוח תשתיות..." (עמ' 1188)

עם כל הכבוד לראש עיריית הרצליה

אתמול (או היום?) צפריר רינת כתב בדמארקר על שימור אתרי טבע עירוניים (הערך הנדל"ני של הקרפדות העירוניות). יעל גרמן צוטטה:"עם כל הכבוד לקרפדות, אני מעדיפה את טובתם של בני האדם". זה כל-כך עקום. צפריר רינת מסביר שזה לא בדיוק כך: "שטח כמו בריכת חורף יכול להעניק לפארק סמוך ייחודיות, ובכך להפוך גם את הפארק למושך בהרבה. שילוב כזה מציע חוויה יוצאת דופן של תצפית ונוף וגם אפשרויות רבות לפיתוח פעילות חינוכית במסגרת העירונית". גם זה עקום. נכון אבל מפספס. מפספס את זה שטובת הקרפדות, טובת בתי הגידול הטבעיים היא טובת בני האדם, לא (רק) בשביל שיהיה לנו משהו יפה להסתכל עליו, אלא כי זו הסביבה בה אנחנו חיים. אנחנו מקבלים ממנה שרותים (שרותי חינם כמו שאומרת ג'יין ג'ייקובס) כמו מים (!), טיהור אויר וחידוש החמצן בו, פירוק פסולת אורגנית (שחלק ממנה הופך תוך מליוני שנים ל... נפט ממנו אנחנו גם מפיקים דבר או שניים). הסביבה היא בית הגידול שלנו, וכרגע אין לנו אחר.

יותר מזה - קצת צניעות מול הטבע, שהיה כאן הרבה לפנינו, וכנראה ישאר אחרינו. טובת בני-האדם מאוד חשובה, אבל היא אינה הדבר החשוב היחיד. גם אם הקרפדות אינן מועילות ליעל גרמן כלל (מה שכאמור אינו נכון בכלל) - ראוי לזכור שכשהן עלו מן המים, אנחנו (היונקים) עוד לא היינו בתכנון.

וכאן עוד משהו על התכנית

ביקור בוש

כבר המון זמן לא כתבתי, וגם את הפוסט הזה אני לא מחשיב ככתיבה... רק ליידע את מי שלא יודע. חשבתי שכולם יודעים הכל, אבל מסתבר שבביקור בוש הקודם ממש נעזרתם בזה, אז הנה הפנייה ללוח סגירות כבישים ואיסורי חנייה - אשתדל לעדכן ככל שאוכל.

כל האינפורמציה - מהעירייה - כאן

עדכון: באתר המשטרה יש גם מפות

הם מעדכנים לא רע - אז פשוט כדאי להציץ כאן וכאן לפני שיוצאים, או פשוט לא להתנייע ברכב.