אושר מלון פאלאס - אולי תסבירו לי מה זה?

(כן - התמונה היא של בתי סעידוף - תיכף תבינו)

קראתי לפני כמה ימים במיינט שאושרה הקמת מלון במתחם מלון פאלאס. לא הבנתי בדיוק במה מדובר - הרי המלון כבר בבנייה, אבל לא ייחסתי לזה הרבה חשיבות, עד שראיתי את זה גם ב-NRG ואחר-כך גם במקור - הודעה לעיתונות של העירייה (דרך אגב - מה אתם אומרים על העיצוב החדש של הכותרת באתר העירייה? מישהו לא אהב את קו הרקיע של העיר - אולי בגלל הגשר... אז מה קיבלנו - שער יפו ומגדל דוד...)

אז מה הסיפור? המקומית דנה בתכנית חדשה כשהבניין בביצוע לפי התכנית הישנה? אולי מדובר בשינוי להיתר הבנייה? נכון להיום, גם "מידע תכנוני מקיף" (של מערכת ה-GIS באתר העירייה) לא נותן תשובה.

עוד משהו שכנראה קשור לסיפור דומה הוא בתי סעידוף. המקומית החליטה שזה מבנה לשימור אבל שמותר לבנות מאחור. וזה אחרי שהמבנה כביכול עומד מוזנח שנים (כאן). רק שהוא לא עומד מוזנח - נשארה ממנו רק חזית, ומאחור המגדל שכביכול אושר - כבר מזמן בבנייה (בחפירה...). מה קורה כאן?

לא קשור
מי שעוד לא מכיר את האגרג8ור של מסי.בות - כדאי להכיר (ולא בגלל שגם אנחנו במקורות), רק שאני לא מצאתי את הפיד (RSS) שלהם.
ואם בלינקים עסקינן, אז אפס שתיים לינק - אתה הכוכב.

[תוספת מאוחרת]: הכתבה הזו בדמארקר מסבירה שלגבי פאלאס מדובר כנראה בשינוי לתב"ע. כן - שינוי לתכנית כאשר הבניין כבר בבנייה...

יוצאים מהקופסה 09

זה היה קצת מוזר - בדרום רעמו התותחים, ואנחנו דיברנו על המוזות. אבל נראה לי שהיה טוב. איתן גם כתב על זה משהו, אז הנה פוסט אורח של איתן בלואר. אני הוספתי משהו בסוף בהשראתו.

איתן:

ביום ראשון נערך כנס הצעירים בירושלים, בארגונם של אנשים נפלאים שירושלים יקרה לליבם. הכנס ניסה למצוא פיתרון למצוקות הצעירים בעיר ובעיקר התרכז במרכיבי התרבות העירוניים.

הכנס הורכב משני חלקים - פאנל מרכזי וקבוצות דיון. אני מעוניין להתמקד בקבוצה אחת שבה לקחתי חלק "תרבות הרחוב והמרחב הציבורי". אמנם בתחילה סלדתי מנושא הקבוצה ובעיקר חשבתי שאין לי מה לתרום לה, אולם לשמחתי התבדיתי. מצאתי את הנושא מרתק ומעניין עד כדי כך שאני חושב שחשוב להעביר את ממצאיו לכלל הצעירים ואוהבי התרבות באשר הם.

תרבות מהווה נדבך חשוב ומשמעותי להתפתחות הכלכלית של העיר. היצע וגיוון תרבותי עירוני מושך אנשים כשרוניים ויצירתיים, המשפרים את הצמיחה הכלכלית הארצית ובפרט את הצמיחה הכלכלית העירונית.

בירושלים קיימים 9 מוסדות אקדמיים לאמנות ותרבות הפרוסיים ברחבי העיר (בחישוב מהיר ישנם למעלה מ- 3,000 סטודנטים בשנה). אולם כאשר גורמי הביקוש לתרבות (מפעילי הפסטיבלים,הכנסים ומופעי הרחוב המאורגנים כדוגמת מרכז עמים ונוער במושבה הגרמנית) אינם מצליח לאתר את ההיצע (אמנים ציירים ואנשי תרבות שונים) מתפתחת תחושת מחסור המורגשת היטב בעיר.

הסיבות לכך הם רבות - החל מאטימות וקיבעון של מוסדות האקדמיה שאינם מיידעים את הסטודנטים על הדרישה, דרך חוסר הכרות של הסטודנטים, ועד לבירוקרטיה העירונית המקשה על השגת אישורים, ואיננה מאפשרת תרבות רחוב בלעדיהם.

מתוך רעיון היצירתיות והצורך לפתור את הבעיות הללו העלתה הקבוצה מגוון נקודות, אני בחרתי להתמקד במספר נקודות שנראו לי החשובות ביותר עבור הפיתוח התרבותי והכלכלי של ירושלים.

1. "רישות" על-מנת לחבר בין הסטודנטים לבין דרישת התרבות צריך את עזרתם של אתרי אינטרנט ייעודיים שיפיצו את הדרישה ישירות לסטודנטים. דוגמה לאתר שיכול להיות מעורב היא עיר.אקדמיה. [כדאי להתחיל להתרגל לשם ולאתר - יאיר]

2. מרחבים ציבוריים. בשנים האחרונות הקימו חברת עדן והעירייה מתחמים ציבוריים רבים (בצלאל הקטן וכו'). פתיחת מרחבים אלו לכל "דורש" (אמנים, פתיחת שוק אמנים וכו') תשרת את ייעודם כמרחבי תרבות ציבוריים. הורדת החסמים הבירוקרטים תגדיל את אטרקטיביותם של מרחבים הפתוחים ותביא את התרבות לעיר.

3. סקלת תרבות רחבה לכלל ה-"צעירים". אין תרבות אחת ואין סוג אחד של צעירים. שילובם של תערוכות ציורים, גרפיטי ועירוב תרבותי רחב בכל העיר וכל הזמן (לא רק בתאריכים ספציפיים) תיתן מענה לכלל צרכני התרבות בעיר.

נקודה אחרונה שלצערי לא נידונה כלל: ארבעה סוגים שונים של תרבויות קיימים בעיר (חילונית, דתית לאומית, חרדית וערבית) בכנס נידונו בקושי שני סוגים. צריך להכיר ולפתח את מכלול התרביות העירוניות, ולא רק צעירים חילונים.
בסופו של דבר הגיוון העירוני הוא המושך, המעניין והייחודי. הוא זה שמייחד את ירושלים מייתר ערי ישראל ומהווה פוטנציאל לצמיחה כלכלית.


[עכשיו כמה מילים שלי]
יאיר:
אני ישבתי בסדנת התכנון. שתי מלים על הסדנה, אבל לפני זה שאפו גדול למארגנים. לא כולם התלהבו מהפאנל, לא כולם נפלו מתאטרון פסיק, ואני (זקן שכמותי) חשבתי שהסדנאות היו צריכות להתחיל יותר מוקדם - אבל בסך-הכל היה ארוע חשוב ומוצלח. חלק מהחשיבות שלו היא גם בעצם זה שהוא התקיים.

אבל הסכמתי עם אורנה אנג'ל כשהיא אמרה שראוי היה שראש העיר ואראל מרגלית ישארו לשמוע. גם חברי המועצה שניר ברקת כל-כך התפאר שבאו - יצאו מוקדם, למעט יקיר שגב שהיה צריך לדבר אחר-כך (ואז יצא), ופפה אללו שהיה מגיע לאירועים כאלו גם כשהיה באופוזיציה. רגע - החלפנו תקליט או לא? (אם פיספסתי ומישהו נשאר ולא ראיתי - אתו הסליחה ומוזמן לכתוב את זה כאן)

סדנת התכנון.
כל הכבוד לדודו ולאיילה שהביאו את אסנת פוסט (מנהלת האגף לתכנון עיר וסגנית מהנדס העיר), ולאסנת שבאה לשמוע ולהשמיע. הדיון סבב סביב תכנית חדשה להתחדשות אזור התעשייה תלפיות. תכנית מאוד מעניינת של אדריכל יעקב מולכו, שבין היתר מציעה להשתמש במבני תעשייה שימוש חוזר - כמגורים למשל. כן, כן - כמו בסוהו ובטרייבקה.

שאלתי את עצמי האם זו המטרה - לקבל אינפורמציה על תכנית (מעניינת ככל שתהיה) שמתגלגלת כבר שנתיים? בלי ששאלתי ענתה לי אסנת פוסט, שהיא רוצה שהפגישות של הקבוצה ימשיכו. באגף לתכנון עיר באמת התחלף התקליט.

איך מסיימים את הכיבוש במזרח ירושלים

התנאים במזרח ירושלים ממש לא משהו. מחסור בלתי-נתפס בכיתות בית ספר ובגנים, תשתיות ודרכים מדורדרות או לא-קיימות, מרחב ציבורי לא מפותח, מוזנח, מלוכלך ורווי מפגעים. כל אלו מונצחים על-ידי מחסור בתכנון הולם לצרכים, או על-ידי אי-תכנון.

עד כאן אני משער שלא חידשתי הרבה. חלקכם כנראה מאמינים שהפתרון לבעיות הללו הוא "התנתקות" ממזרח ירושלים. על החלופות השונות למזרח כתבתי פעם משהו, ועכשיו אני רוצה לנסות ולהבין למה חלק מאיתנו חושבים שלהעביר את מזרח העיר או חלקים ממנה לרשות הפלסטינית (או אולי להתנתק חד-צדדית מהשטח...) זה פתרון.

ראשית, הרבה אומרים שגם כך העיר מחולקת, ולכן צריך לחלק אותה. זה טיעון מוזר. המטרה שלנו בתכנון ערים צריכה להיות לדעתי לגרום למגוון רחב של אנשים, שלא תמיד דומים זה לזה, ולא בהכרח אוהבים זה את זה, להצליח לחיות ביחד. בשביל זה ישנן ערים ובשביל זה, אנחנו כאן. למי שחושב שהתשובה הזו מתחסדת ונשמעת כאילו נלקחה מהגשה של תלמיד אדריכלות שנה ב' - אתם צודקים. אנסה שוב: זה שהעיר מחולקת היום, זו לא סיבה לחלק אותה לתמיד. האם הייתם ממליצים לחלק את חיפה ולהעביר את השכונות הערביות שלה לרשות הפלסטינית? את שיקאגו? ברלין הייתה מחולקת והיום היא כבר כמעט שאינה מחולקת - מהיכן השאיפה הזו לקבע את המצב הקיים? נראה לי שזה לא מחזיק מים.

סיבה נוספת לחלק את העיר היא שתושבי מזרח ירושלים תלויים כאבן ריחיים על תקציב העירייה (והמדינה). זה טיעון שנראה ברגע הראשון גזעני (כי אם כך, מדוע לא להתנתק גם מהעניים האחרים?), או שלקוח מעולם הקפיטליזם הדורסני (אם כי בטווח הארוך יש סיכוי רב שנמצא שהתנתקנו גם ממכונת הכסף שנקראת תיירות). יש כאן אולי מידה של גזענות, ושל קפיטליזם קצר-רואי, אבל הסיבות שהטיעון הזה לא מחזיק מים הן
א. שבכלל לא ברור (לי) אם זה באמת כך. אני לא ראיתי ניתוח של השקעות העתק במזרח ירושלים ובתושביה, מול התוצר הגולמי של תושבי המזרח. נכון - הם מקבלים ביטוח לאומי.
ב. לא "מתנתקים" ממה שעולה הרבה. זה בבסיס החוזה של תושב עם עירו ועם מדינתו. בהקשר הזה אני מאמין שההתנתקות מעזה [מוצדקת, אבל] לא קשורה לעלות של חטיבות הצבא ששמרו על הישובים שם, אלא לזה שישבנו במקום שלא היינו צריכים לשבת בו. זה שההתנתקות חוסכת כסף זה היה שיטה למכור אותה לציבור.

ישנה גם סיבה בטחונית. חלק מהפיגועים קיבלו סיוע במזרח ירושלים. זו באמת סיבה טובה להתנתק, רק שמי שמאמין בהתנתקות מסיבה זו צריך לזכור שאז לא מדובר ב-"עיר פתוחה", אלא בהסטת הגדר אל תוך העיר, וניתוק פיזי ותפקודי מהמזרח. ניתוק כזה יכול להיות קטלני לעיר, גם כלכלית. עניין נוסף הוא מה יקרה מצד שני של הגדר - אולי זה לא מעניין אתכם כרגע, אבל כשיישארו מאות אלפים מתושבי ירושלים הפלסטינים בצד השני, ללא עבודה ועם שרותים לקויים אם בכלל - זה מאוד יעניין את כולנו.

אבל תושבי מזרח ירושלים בעצמם רוצים להתנתק מישראל. זו באמת טענה שאם היא נכונה - קשה להתמודד איתה. השאלה אם זה נכון. תושבי מזרח ירושלים מדברים אחרת לגמרי כשהם מצהירים הצהרות, ובשיחות פרטיות. ההצהרות הן כמובן בעד ניתוק מישראל, והפסקת הכיבוש, ובשיחות מצומצמות יותר מתברר שיש, גם מבחינתם, הרבה יתרונות בלהיות ירושלמים.

אז למה לא לחלק את העיר

למה לא לחלק: מבחינתי ישנה סיבה אחת - זאת עיר, עיר שצריכה לשאוף להיות נורמלית. עיר שיש לה המון מה להרוויח ממגוון, ויותר מזה - זה הייחוד שלה. ה-DNA שלה. מי שנבהל מההגירה השלילית ראוי שיזכור מהן החוזקות של העיר - שבגללן אנשים כן נשארים כאן. אחת החוזקות היא "אווירה מיוחדת" שלדעתי נובעת בעיקר ממגוון של אוכלוסייות, תרבויות ומקומות.

ועוד משהו קטן על המגוון - יש תאוריות שיגידו לנו שהוא נושא עמו גם רווח כלכלי. (בעיקר ריצ'רד פלורידה עם "מדד המגוון" של הערים היצירתיות)

לפני שבועיים ערכה "במקום" כנס על תכנון בירושלים המזרחית, בעקבות פרוייקט שהם עורכים בג'בל-מוכאבר וסוואחרה אל ע'רביה (למי שלא יודע איפה זה - זה כאן), שהפאזה הנוכחית שלו היא סקר תכנוני מקיף. הכנס היה מרתק, ובמיוחד ההרצאה של וונדי פולאן (אתר הפרוייקט conflictincities.org מאוד מומלץ), שדיברה על תרבות של התנגדות. מה שעוד היה מעניין היא צורת ההתבטאות של הפלסטינים ממזרח ירושלים. הם דיברו הרבה על הבעיות והמצוקה, אבל לא הפנו את האצבע המאשימה אל העירייה (כמו שלרוב קורה), אלא לגורם אחר - הכיבוש. אולי אלו היו תוצאות ההפחדה של לפני הבחירות העירוניות, שבהן כנראה שהרשות הפלסטינית איימה על פלסטינים שהתכוונו להצביע.

2009 שמחה

שנת 2009 מוצלחת לכולנו!

הועדה המקומית *לתכנון*

המקומית דחתה את התכנית של לבייב להפוך את מתחם מלון "הנשיא" למגורים במגדלים. לפני שנה זה היה נראה בטוח, אבל בישיבה הראשונה של המקומית הוחלט כי:

"המדיניות של תוכנית המתאר החדשה לירושלים וגם של מינהל התכנון ומהנדס העיר היא לא לאפשר שינוי ייעוד ממלונאות למגורים במרכז העיר, וזאת כדי לפתח את תחום המלונאות באזור זה" (מיינט)

חבל שהם לא הספיקו לתפוס את יואל משה סלומון 1, ואם לא לשמר, אז לפחות לא להתיר שם מגורים.

החדשות הן שהמקומית מתחילה לחשוב כמו ועדת תכנון עניינית. זה יפה ומרענן, אבל כדאי לזכור שזו הישיבה הראשונה - יריית הפתיחה לא בספרינט של 100 מטר לתיקון כל בעיות העיר, אלא בריצת מרתון קבוצתית על מכשיר ריצה - מוזיקה רועשת מסביב, כל אחד מנסה לכוון למהירות אחרת, תקלות והפסקות חשמל. שיהיה בהצלחה.

אמנם את התגובה של אנונימי לפוסט על תכנית המיתאר ראיתי רק אחרי שכתבתי את הפוסט הנוכחי, אבל תודה,

ושאפו ענק ליקיר הבלוג דודו, שכבר חודשים שותף כל יום בנסיון למימוש החזון שלו, והיום רואה את זה קורה. יישר כח!

תרבות חיים עירונית, גם לחיילים משוחררים

יוזמה פופוליסטית מסוכנת של ביבי ויושב-ראש צומת, אחד משה גרין. כל חייל משוחרר יקבל קרקע בפריפריה. כדאי לקרוא את הכתבה בגלובס. מופיעים שם מושגים שחשבתי שנעלמו, כמו "ייהוד הקרקעות". לצד המונח הגזעני הזה מופיע דיסקליימר שמודיע שההטבה תינתן גם למשוחררים שאינם יהודים... אז ייהוד או לא? כנראה שאנחנו לפני בחירות.

שימו לב למה שאומר גרין: "..לצד כל יישוב ניתן יהיה להקים מערכות שלמות של אזורי תעסוקה..". נו יופי. אפילו כשהקימו את עיירות הפיתוח בנגב היו יותר מקצועיים. הרי מה יקרה בחמש עשרה השנים שיעברו עד שיקימו תעסוקה?

אבל הבעייה האמיתית היא לא הגזענות ולא חוסר המקצועיות. הבעייה העיקרית היא הקצאה לא אחראית של קרקעות, שהן המשאב היקר ביותר שלנו, לדיור צמוד קרקע, בהפוך לגמרי לתמ"א 35. רוצים לעודד את המשרתים בצבא? תנו להם דירה בעיר! זה win-win - גם תשמרו על השטחים הפתוחים, וגם תתנו לחיילים המשוחררים להיות במקום שבו הם באמת רוצים להיות - ליד אנשים. בעיר.

סחף ירוק
מה קורה כאן? כל-כך משעמם בירושלים שאני מתעקש לכתוב על ענייני סביבה, ועוד בכזו נימה ירקרקה?

הנחה בחנייה לתושבי העיר

וואוו! מעשה קטן, אבל בדיוק בכיוון הנכון.
בעצם, למי שמתנייד עם רכב פרטי בעיר זה לא-כל-כך-קטן..

עיריית ירושלים תתן הנחה בחנייה לבעלי כרטיס ירושלמי. מיינט היו היחידים שאני ראיתי שפרסמו את ההודעה לעיתונות.

בדיוק ככה העירייה צריכה לעבוד - לא לנסות לספח את תושבי מבשרת ואת הארנונה למגורים שהם משלמים, אלא לגבות מהם עבור שרותים (כגון חנייה) יותר ממה שהיא גובה מהירושלמים. ככה עיר מטרופולינית מרוויחה.

ולתשומת לב העירייה: עד שמוצאים את ההודעה לעיתונות! אפילו בסעיף ההודעות באתר שלכם זה לא מופיע (נכון לעכשיו). כתוב שיש פרטים באתר העירוני (וכאמור נאדה) ובאתר של כרטיס ירושלמי (וגם שם נאדה!). מה קרה - רק העיתונות זה הקשר עם הציבור? אין אינטרנט?