יום שישי, 29 במאי 2009

בואו לתכנן ביחד את פארק המסילה


ביום רביעי הקרוב כדאי לכל מי שהעתיד של פארק המסילה נוגע אליו, להגיע למינהל הקהילתי "גוננים" ברחוב אליעזר הגדול 4 (מפה), בשעה 19:00. ועד התושבים להקמת פארק המסילה עורך ביחד עם החברה להגנת הטבע סדנה ללימוד ותכנון הפארק. עוד פרטים בבלוג שלהם.
פארק המסילה, כמו עמק הצבאים ותכנית ספדי לפניו, הוא עוד מאבק שנראה אבוד מראש, אבל הסיכויים שלו להצליח נראים טובים יותר ככל שעובר הזמן. אם בתכנית ספדי ובעמק הצבאים המאבק היה בעיקר נגד כוחות כלכליים חזקים מאוד, הרי שכאן התכנית לכביש הייתה כבר מאושרת, וראש אגף תחבורה הודיע בישיבה שנכחתי בה, שאם הוא רוצה הוא יכול מחר להעלות לשם את הטרקטורים.
זה היה רק לפני שנה בערך, אבל היום אף אחד לא מדבר ככה, וזה לא רק בגלל העירייה החדשה (גם בגללה), אלא כי משהו גדול יותר כנראה קורה בירושלים. התעוררות תושבים מצד אחד (שהיא זו ששינתה את הרכב המועצה והעלתה את ראש העיר הנוכחי), ואיזשהו מומנטום שלא היה קיים קודם ליוזמות האלו, מצד שני.
אני לא בטוח שיוסי סעידוב (תפגשו אותו ביום רביעי בסדנת התכנון בגוננים) ואחרים המנהלים מאבקי תושבים יסכימו אתי, אבל לי נראה שיוזמות שהיו מתגלגלות מכל המדרגות לפני 10 או 15 שנה, מצליחות היום להגיע לאוזניים הנכונות. תיחכום של התושבים? קשב אצל קובעי המדיניות? אזלת-יד אצל הפקידים? אולי קצת מכל דבר, אבל בשורה התחתונה תושבים מצליחים להזיז דברים. אתם מוזמנים להיות חלק מזה.

יום שני, 25 במאי 2009

שיתוף הציבור בכפר סבא


איתן בלואר ואני כתבנו ביחד

בימים אלו מופקדת להתנגדויות תכנית המיתאר החדשה של ירושלים (מתאר 2000), התכנית הזו עומדת להשפיע על חיינו בצורה משמעותית מאוד. התכנית התחילה את דרכה עוד בימי אולמרט (כראש עיר) והמשיכה אצל לופליאנסקי. לאחרונה - רגע לפני ההפקדה היא עברה שינויים משמעותיים.

בזמנו הובילו המינהלים הקהילתיים תהליך שיתוף ציבור בתכנית המיתאר, אבל דווקא עכשיו - לקראת ההפקדה להתנגדויות הציבור, ולאחר תהליך שינויים אינטנסיבי של העירייה בשיתוף לשכת התכנון המחוזית, לא קיבלנו אפילו יידוע על הפנים החדשות של התכנית. מה קרה? איפה השקיפות? אפילו באתר העירייה לא הצלחנו למצוא את הגירסה החדשה, ואם כבר הנגשה באינטרנט, אז כדאי לזכור שרק ל-41% ממשקי הבית בירושלים יש מנוי...

אין צורך להכביר מלים על החשיבות של שיתוף הציבור בתכנון, אבל במיוחד כשזה נוגע לאוכלוסייה רבה ומגוונת כל כך.

אפשר ללמוד משהו מכפר-סבא. בימים אלו מכינה העירייה תכנית אב, ועל מנת לערב עד כמה שניתן את ציבור התושבים, בוצעו צעדים שונים ובהם הצבתה של התוכנית על שלטים במרכז העיר. דרך זו מאפשרת לאנשים שאינם נגישים לאינטרנט (או למקורות מידע קונבנציונאליים אחרים) להבין את התהליכים המתרחשים בעיר והצפויים להשפיע על חייהם.



(ד"א - גם באינטרנט הם מנגישים את התכנית, את תהליך השיתוף עם סיכומי ישיבות וטפסי הרשמה, תהליך גיבוש החזון...)

יום רביעי, 13 במאי 2009

גן החיות עושה לנו בית ספר


היום הייתי עם הילדים בעין-לבן, ובדרך ראיתי את המראה ההזוי שבצילום. מדובר בהרחבת גן-החיות התנכ"י, שהופקדה להתנגדויות (בכל פעם שאני רואה את הודעות התכנון והבנייה באתר המתוכנן אני אומר תודה לרות יוסף, שהנהיגה את זה).

הגן יקבל עוד 200 דונם, שיכפילו את שטחו. יהיה שם אקווריום ענק, ובטח עוד כל מיני הפתעות. הפרטים הטכניים בהודעה של משרד הפנים, ועוד קצת באתר הגן.

גן החיות הוא לדעתי המקום הטוב ביותר בעיר. כל האוכלוסיות ביחד, באווירה נטולת מתח לגמרי, וכמה שצפוף (וצפוף!) זה תמיד מרגיש נעים - ממש תכנון ותפעול מעולים. כל דבר שהם נוגעים בו הופך לזהב - ובראיון עם שי דורון מלפני כמה חודשים נראה שהדבר הבא שהוא רוצה לגעת בו זה... בית-ספר תיכון (באמצע הראיון בערך).

יום שבת, 9 במאי 2009

ברוח האחווה והשלום - בית הכרם, קריית היובל, קטמונים ורמות אשכול



היום בירדן, בנדיקטוס ה-16 אמר שמניפולציות של הדת למטרות פוליטיות הן זרז לעימותים. ביום שני הוא מגיע לכאן - לעיר שמניפולציות דת הן היומיום שלה, ולאחרונה יותר מכרגיל. יש להניח שסיורו של האפיפיור בירושלים לא יכלול את המקווה ברמת בית-הכרם, או את חוטי העירוב בקריית-היובל. לא בטוח גם שהמסרים שלו על פיוס בין-דתי יגיעו לזירה החרדית-חופשית בעיר. כנראה שאצלנו ימשיכו להלחם על מנ"דים, קווי מהדרין, כיבוד הצפירה, כשרות, ועוד עניינים שברומו של עולם.

אין לי משהו חכם לומר על זה, מלבד להפנות אתכם ללוחות הזמנים של הביקור, (זהירות מיום שני מהצהרים, ומיום שלישי בבוקר המאוחר. בעיר העתיקה הולך להיות בלגן גם ביתר הימים)

בעניין המלחמות שלנו, בין החרדים לקהילה החופשית, זה בעצם אותו עיקרון כמו בין הנוצרים ליהודים - תהום של אי-אמון, שנבנתה במשך שנים וממשיכה להעמיק בכל יום דרך התנכלויות, התבטאויות, ומלחמה על משאבים. החילונים זועקים כבר שנים נגד הכפייה, ומפסידים במלחמה על המשאבים (התחרדות שכונות, הגירה, תדמית). במקביל הם מחזקים את עמדותיהם בחזית הכפייה (למשל עסקים שפתוחים בשבת - אין מה להשוות את המצב היום למצב לפני 20 שנה). החרדים מתנהגים כאילו החילונים אשמים באיזשהו חטא קדמון שאין עליו כפרה, ובשם האשמה הזו הם הולכים די רחוק...

במאבק הנוצרי-יהודי הופיע יוחנן פאולוס השני, שהצהיר שהנוצרים אינם מאשימים את היהודים במותו של ישו. הוא שינה לגמרי את הכיוון של מלחמת הדת. לא נראה שדמויות מהסוג שלו יגיעו בעתיד הנראה לעין למעמד גבוה במיוחד במימסד החרדי.

מבחינה עירונית, אני חושב שהפיתרון של בלפאסט הוא הנכון לירושלים - סגרגציה במגורים, וקוסמופוליטיות במרכז העיר. אבל כנראה שעד שלא יהיה כאן איזה יוחנן פאולוס, אנחנו במלחמה על הבית.

יום שישי, 1 במאי 2009

שעת כדור הארץ בקניון ממילא-אלרוב

לפני שבוע לקחתי את הילדים לשעת כדור הארץ. לא זכיתי להיות בבית כדי לכבות את האורות... לא נורא - אני מסכים עם לרמן לגבי המשמעות של המפגן הזה. מבחינתי קיימות = צניעות, והארוע הזה היה הכל חוץ מצנוע. נראה לי שרק המקרן שהצליח ממרחק של 100 מטר להקרין על כדור באור יום, לוקח יותר חשמל משלוקח כל הבית שלי. בכלל - הרעיון לציין את שעת כדור הארץ בקניון ממילא-אלרוב מראה על היחס שלנו לסביבה, לשימור, לתרבות הצריכה.

אבל היו לי שתי הפתעות טובות:
האחת הדוכנים עצמם - היה שם הכל - גרעין דבש, וחמש עשרה דקות, ובתי ספר, ובתים נכחדים, ומוזיאון המדע, וגן החיות, ופאנלים סולריים, ופופקורן אורגני, ויצירה מחומרים ממוחזרים ועוד המון דברים. פשוט מקסים. הילדים מאוד התרגשו לראות את העבודות שהם הכינו בבית הספר - מוצגות ביום כדור-הארץ. ועוד משהו קטן: את הפליירים של מרכז המיחזור החדש חילק איש המחלקה לאיכות הסביבה עמירם רותם. כל הכבוד.

ההפתעה השנייה - המקום. חלל עירוני משובח שמתאים בדיוק לאירועים מהסוג הזה.



יום ראשון, 26 באפריל 2009

jesus hilfe

את ההזמנה לפתיחת התערוכה בבית המצורעים ("הנסן") קיבלתי כבר מספיק פעמים כדי להבין שזה אולי חשוב.
אנחנו מדברים על יום חמישי, 30 באפריל, בשעה 18:00. כמה פרטים באתר גנזך המדינה

(ללחוץ להגדלה)


יום שישי, 17 באפריל 2009

גבעת האנטנה


הצג מפה גדולה יותר

קראתי במיינט שגבעת האנטנה "יוצאת לדרך". לפי התקנון והתשריט של התכנית, מדובר בשכונה חרדית - החל ממרפסות הסוכה, דרך הבנינים הנמוכים יחסית (5 קומות) לרוב יחידות הדיור, ועד לשפע בתי הכנסת הפזורים באזור, וההרחבה הענקית לשטח הישיבה ולשטח תיכון הימלפרב.

מאפיין מעצבן במיוחד של התכנית הזו הוא הגריעה של המון שטח חום (שטח למבני ציבור), לטובת מגורים. אחר-כך יגידו שחסרים מבני ציבור וחייבים לגרוע שטחים פתוחים (שגם ככה נגרעים בתכנית הזו). עוד החלטה שמעוררת אנטגוניזם היא האיתור של בית כנסת בקצה רחוב שמריהו לוין, ומעבר תת-קרקעי מתחת לרחוב קריית יובל (הנטקה). נראה שהכוונה היא שגם המגרש שבצד הצפוני של הנטקה יהיה חרדי - ממוקם לצידו בית-כנסת ומעבר תת-קרקעי מחבר אותו עם יתר השכונה.

טוב - אז בונים הרחבה חרדית של בית וגן - מה הביג דיל?

התפשטות חרדית של בית וגן מערבה, אל תוך קריית-יובל, בדיוק עכשיו כשהיחסים בין הקהילות הם ממש על הפנים, היא בדיוק מה שצריך כדי למוטט סופית את תושבי קריית-יובל שנלחמים על שימור הצביון החילוני-פלורליסטי של השכונה. אם גדרות טובות (או במקרה הזה שטח פתוח גדול) עושות שכנים טובים, אז אפשר לומר שכאן בחרו להפיל את הגדר. אפשר לנחש לאן יבחרו לעבור תושבי קרית-יובל המאוכזבים (החוצה מהעיר).

עכשיו תסתכלו עוד פעם על התשריט. מאיפה נכנסים לשלושת המגרשים הגדולים שמיועדים ל-"מגורים 2 מיוחד" (מגרשים 2,3,4 שבהם יגורו רוב התושבים - כחול מקווקוו בצמוד לבית וגן)? לא ברור אם זה מכיוון בית וגן או מהדרך החדשה (אדומה עם מעגל בקצה). ההגיון אומר שהכניסה להרחבה של בית וגן תהיה מכוון בית וגן, אבל התקנון גובר עליו ומראה לנו (סע' 10 י') שהכניסה היא דווקא מהכביש החדש. מה המשמעות של זה? שהשכונה תישען תחבורתית על רחוב זנגוויל (קריית יובל) ולא על רחוב הפיסגה (בית וגן). אולי תחבורתית זה בסדר, אבל לי זה נראה כמו תרגיל שמיועד לייצר עוד חיכוך.

נראה לי שמינהל מקרקעי ישראל ישווק את השכונה הזו, כי לו לא ממש אכפת ציביונה של קריית-יובל. אבל ליזם שייבחר יש עוד ביקור בעירייה - היתרי בנייה. כך שלועדה המקומית עדיין יש השפעה על תפוח האדמה הלוהט הזה.

האנטנה, למי שתוהה (והגיע עד כאן), תועבר להר רפיד (מעניין שבתכנית החדשה לאנטנות לא שמו לב שהשטחים בטבלה שבתשריט רשומים במ"ר בעוד שלמעשה הם בדונמים - מישהו רוצה לעתור נגד התכנית...?).