המדינה מקדמת בחשאי את תכנית ספדיה, כתב ניר חסון שלשום בהארץ. גם ב-NRG כתבו על זה. הרעיון הנוכחי הוא לשלב בתממ\1\30 העומדת (כבר שנים...) לפני אישור סופי, סימבול באזור רכס לבן, שיאפשר שינוי ייעוד בעתיד, במסגרת שינוי תממ. גילוי נאות: הייתי חלק מצוות התכנון של התממ.
קודם כל הרעיון מצחיק - בואו נזמין בתכנית שינוי עתידי לתכנית... זה כמו שתתכננו בניין חדש ולא יאפשרו לכם עוד קומה, אבל יכניסו הערה שאתם מוזמנים להגיש תכנית חדשה לתוספת קומה, כי לא הצלחתם לשכנע את הוועדה הפעם... ואחר-כך מתלוננים על הסרבול ואי-ההגיון במערכת התכנון. למה אנשי מינהל התכנון לא מוכנים לקבל את החלטות קודמיהם? בדיון בולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) המענה על זה היה שלקראת שנת היעד של התכנית היא כבר תהיה מיושנת ולכן יהיה מותר, או רצוי, או מומלץ להגיש שינוי באזור רכס לבן (אולי בתלות בדו"ח מיצוי עתודות קרקע לבנייה - זה בהחלט משמעותי). עדיין יש כאן אבסורד - אם אנשי הולנת"ע חושבים שהם יכולים לראות את צרכי ירושלים מעבר לשנת היעד - שיתכבדו ויתכננו באמת, ולא יתקעו איזה סימבול שהוא טלאי שאולי בכלל תפור במקום הלא נכון.
שנית - עדיין בהקשר לפרוצדורה - שכונה ברכס לבן עלולה להיות פגיעה כל-כך קשה בנוף, שלהכניס אותה ככה בדלת האחורית, ברגע האחרון, אחרי שהתכנית הופקדה ללא הסימבול הזה - זה תכסיס לא הוגן. השכונה הזו תכלול (לפי תכנית ספדי) 11,000 יחידות דיור - כמו פסגת-זאב. האם את פסגת-זאב היה הגיון להעביר בהליך כזה?
ולעצם העניין - טוב, כאן זה יותר מורכב. ברור ששכונה בשולי העיר היא מנוף להגדלת הנסיעות, כלומר השימוש ברכב הפרטי, וברור שזה מחליש את המרכז וכולי (למרות שאנחנו מדברים על מקום שיהיה מחובר לרכבת הקלה, ובכל זאת יותר קרוב לעיר מרוב שכונות הלווין). גם מבחינה סביבתית ונופית זו קטסטרופה אמיתית. אבל מצד שני יש גם יתרון לירושלים שיהיו לה שכונות פרבריות כמו זו. לפני שכל אנשי העירוניות קופצים עלי - זו לא חוכמה לגור בתל-אביב ולקדם עירוניות בסגנון תל-אביב, בלי להסתכל על הפרברים - מנתניה ועד לאשקלון, שהם המאפשרים לתל-אביב לחיות בכיף. אתם יכולים להתלונן עד מחר על כל הפרבריסטים שממלאים לכם את מקומות הבילוי, אבל בלעדיהם המקומות החביבים הללו היו פשוט נסגרים. כן - אני חושב שללא הפרברים תל-אביב הייתה סתם עוד עיר בינונית, אבל זה נושא לדיון נפרד.
תגובת משרד הפנים הייתה שזה בהתאם להמלצת החוקרת בהתנגדויות. כאן יש אי-דיוק קטן. בישיבת הולנת"ע ב-28.6.2011 החוקרת מציגה את ההמלצות, וכותבת כך:
לסיום כדאי אולי לסייג קצת את המונח "חברי הוועדה" לא כולם בדיוק מקשה אחת, ומי שיקרא את הפרוטוקול ימצא ויכוחים מרים ורמים בעיקר בין הלל זוסמן ליו"ר הוועדה בינת שוורץ.
כאן רציתי לכתוב משהו על מיצוי עתודות בתחום השטח הבנוי, על הנסיונות להחייאת ספדי שכפי הנראה לא הסתיימו כאן, על עיכוב והכשלת תכניות התחדשות למיניהן, הדוחף החוצה לבנייה בשטחים הפתוחים - אבל גם הנושאים שחוקים עד דק, וגם אני צריך לגשת לעבודות הבית - שבת שלום!
קודם כל הרעיון מצחיק - בואו נזמין בתכנית שינוי עתידי לתכנית... זה כמו שתתכננו בניין חדש ולא יאפשרו לכם עוד קומה, אבל יכניסו הערה שאתם מוזמנים להגיש תכנית חדשה לתוספת קומה, כי לא הצלחתם לשכנע את הוועדה הפעם... ואחר-כך מתלוננים על הסרבול ואי-ההגיון במערכת התכנון. למה אנשי מינהל התכנון לא מוכנים לקבל את החלטות קודמיהם? בדיון בולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) המענה על זה היה שלקראת שנת היעד של התכנית היא כבר תהיה מיושנת ולכן יהיה מותר, או רצוי, או מומלץ להגיש שינוי באזור רכס לבן (
שנית - עדיין בהקשר לפרוצדורה - שכונה ברכס לבן עלולה להיות פגיעה כל-כך קשה בנוף, שלהכניס אותה ככה בדלת האחורית, ברגע האחרון, אחרי שהתכנית הופקדה ללא הסימבול הזה - זה תכסיס לא הוגן. השכונה הזו תכלול (לפי תכנית ספדי) 11,000 יחידות דיור - כמו פסגת-זאב. האם את פסגת-זאב היה הגיון להעביר בהליך כזה?
ולעצם העניין - טוב, כאן זה יותר מורכב. ברור ששכונה בשולי העיר היא מנוף להגדלת הנסיעות, כלומר השימוש ברכב הפרטי, וברור שזה מחליש את המרכז וכולי (למרות שאנחנו מדברים על מקום שיהיה מחובר לרכבת הקלה, ובכל זאת יותר קרוב לעיר מרוב שכונות הלווין). גם מבחינה סביבתית ונופית זו קטסטרופה אמיתית. אבל מצד שני יש גם יתרון לירושלים שיהיו לה שכונות פרבריות כמו זו. לפני שכל אנשי העירוניות קופצים עלי - זו לא חוכמה לגור בתל-אביב ולקדם עירוניות בסגנון תל-אביב, בלי להסתכל על הפרברים - מנתניה ועד לאשקלון, שהם המאפשרים לתל-אביב לחיות בכיף. אתם יכולים להתלונן עד מחר על כל הפרבריסטים שממלאים לכם את מקומות הבילוי, אבל בלעדיהם המקומות החביבים הללו היו פשוט נסגרים. כן - אני חושב שללא הפרברים תל-אביב הייתה סתם עוד עיר בינונית, אבל זה נושא לדיון נפרד.
תגובת משרד הפנים הייתה שזה בהתאם להמלצת החוקרת בהתנגדויות. כאן יש אי-דיוק קטן. בישיבת הולנת"ע ב-28.6.2011 החוקרת מציגה את ההמלצות, וכותבת כך:
אזור רכס לבן: הומלץ לדחות את בקשת ממ"י והוועדה המחוזית להוסיף שטח לפיתוח עירוני ברכס לבן, פיתוח נוסף ייתכן ויידרש מעבר לשנת היעד של תכנית זו, וראוי כי ייבחן במסגרת שינוי לתכנית המתאר המחוזית, שכן ראוי לבחון קידומו גם מול בחינת השינוי באופיים הכפרי של ישובים סמוכים.היא מציעה לדחות את הבקשה, ולבחון את הפיתוח הנוסף בשינוי תממ, כלומר בתכנית חדשה! (גם התכנית הנוכחית היא שינוי תממ) מה עשו חברי הוועדה - ציינו כבר בתכנית הזו את התכנית החדשה...
לסיום כדאי אולי לסייג קצת את המונח "חברי הוועדה" לא כולם בדיוק מקשה אחת, ומי שיקרא את הפרוטוקול ימצא ויכוחים מרים ורמים בעיקר בין הלל זוסמן ליו"ר הוועדה בינת שוורץ.
כאן רציתי לכתוב משהו על מיצוי עתודות בתחום השטח הבנוי, על הנסיונות להחייאת ספדי שכפי הנראה לא הסתיימו כאן, על עיכוב והכשלת תכניות התחדשות למיניהן, הדוחף החוצה לבנייה בשטחים הפתוחים - אבל גם הנושאים שחוקים עד דק, וגם אני צריך לגשת לעבודות הבית - שבת שלום!
מעניין. אתה יכול לפרט קצת יותר על הויכוחים המרים ומה היו עמדות שניהם? מי זה הלל זוסמן (סליחה על הבורות)?
השבמחקלעצם העניין: יש תחושה שלמרות ההתנגדויות והמאבק הרציני שהסתיים בהצלחה, זה בסה"כ זמני. בעוד מספר שנים שוב נמצא עצמנו במאבק דומה (או זהה), ואם גם זה יצליח - כמה שנים אח"כ הוא יתחדש, וכך הלאה עד שניכשל במאבק הזה. יש בזה גם משהו לא הוגן - הצלחה במאבק סביבתי מסוג זה היא זמנית, וכישלון - נצחי. ואי ההוגנות הזו היא במסגרת חוקי המשחק - התרגילים המסריחים שאתה מתאר הם הרחק מחוץ להם ופשוט מהווים ניסיון לנצל עמדת כח לקידום עמדה שהובסה, לפחות זמנית - עד התכנית הבאה.
ונקודה נוספת: מי החליט שירושלים צריכה לגדול עד בלי די? עיר של מליון תושבים באופק הקרוב, וגם שם זה לא ייעצר מן הסתם. איך היא תיראה כעיר גדולה כל-כך, בלי תשתיות פיזיות, תעסוקתיות וחברתיות שמפותחות במקביל? וכן, אפשר לשאול את השאלה הזו על מסגרות גדולות יותר - מדינת ישראל, העולם ...
בגדול, העמדות היו בעד פיתוח - אפילו לסמן כתם ולא סימבול, מול סימון סימבול כהבטחה שהנושא יקודם במסגרת תכנית חדשה, בתלות בדו"ח מיצוי עתודות קרקע, ולא בהליך וד"ל מזורז מחר בבוקר.
השבמחקיש גם טרייד - אוף בין פיתוח ברכס לבן במפנה הדרומי - לכיוון הפארק המטרופוליני וגבעת משואה (זה הסימבול הנוכחי), לבין פיתוח במפנה הצפוני - לכיוון הדסה - אזור רגיש הרבה יותר. מבחינה זו יש הצלחה מסויימת בסימון הסימבול הנוכחי, וביטול הסימבול בצפון.
אבל הכל דורש, כך מסתבר, אישור של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה - אולי שם הכל ייפתח שוב.
ואם הכנסתי כאן כמה דברים שחסרים בפוסט (וד"ל, המפנה הצפוני) זה בגלל שיחה שהייתה לי אח"כ, והבהירה כמה דברים.
כתושב אורה אודה למי מיכם שיעלה את התשריט לאתר ...אני הבנתי שממש בקרוב הולכים לאשר את הבנייה בדלת האחורית שלנו...וזאת שמעתי מיודע דבר בעירייה.
השבמחק