קריטריונים לזכאות לדיור בר השגה

אצל עמית בתוך המוני התגובות היה דיון קטן על הקריטריונים למחיר למשתכן. הדיון מזמן עבר לדברים אחרים, אבל אני (כמובן...) נשארתי עם השאלה של עמית - כמה משקי בית בישראל אינם עומדים בקריטריון של מיצוי כושר השתכרות. הדיון התעורר בעקבות הדיון של ועדת הכלכלה בנושא. פרוטוקול עוד אין, אבל הם הוציאו הודעה לעיתונות.

אם זה קריטריון, אז ברור שיש כאלו שעומדים בו ויש כאלו שלא, לא? אבל בכל זאת - בואו נראה על מי אנחנו מדברים כאן. (זהירות נתונים סטטיסטיים)


מתוך הסקר החברתי אפשר להוציא אומדנים של משקי בית (ולא רק של נפשות). הנתונים מהסקר מעולים, בעיקר בגלל שאפשר לבצע חיתוכים - למשל למצוא שב-178 אלף משקי בית בישראל שאין בבעלותם דירה, אין אפילו מפרנס אחד. ב-98 אלף מהם ההכנסה הממוצעת לנפש היא פחות מ-2,000 ש"ח לנפש לחודש.

אז אחרי שהוצאתי את הנתונים האלו ועוד כמה, ראיתי שבמכתב של הקואליציה לדיור בר השגה על הקריטריונים יש מספרים קצת אחרים. אז חיפשתי שוב ומצאתי מקור יותר פשוט. מתוך הפרסום של הלמ"ס על משקי בית מתוך הסקר החברתי, מצאתי את הלוח הזה, שבו כתוב שמתוך 908 אלף משקי בית עם ילדים מתחת גיל 17 שמתגוררים בישובים עירוניים (970 בישראל כולה אבל לגבי הסה"כ אין כאן פירוט) ב-282 יש מפרנס יחיד, וב-65 אין מפרנס כלל. רוצים לדעת מה קורה בירושלים עירנו הקדושה? אז ככה: מתוך 98 אלף משקי בית עם ילדים, 13 הם ללא מפרנס, ו-46 אלף הם עם מפרנס אחד.

אבל המספרים, למרות שהם עושים הרבה רושם (ותאמינו לי - קודם היו כאן עוד מספרים ומחקתי אותם לטובת כולנו), הם לא הסיפור לדעתי. הסיפור הוא האם הזכות לדיור היא זכות בסיסית או שהיא מותנה במשהו. ואם זו אכן זכות בסיסית, האם יש לנו בכל זאת אפשרות להשתמש בהקניית זכויות כאלו ככלי או תמריץ לעידוד תהליכים אחרים בחברה (כמו יציאה לעבודה).

לא אפרט כי נראה לי שהדברים ברורים וכי אני חייב לרוץ לקניות, אבל כדאי לקרוא את המכתב של הקואליציה. הם טוענים שתי טענות בעד הקריטריון של כושר השתכרות - אי צדק, ותמריץ שלילי לעבודה.

אני אישית חושב שדיור היא בכל זאת זכות בסיסית, אבל את התימרוץ צריך להכניס דרך גובה העזרה בדיור, או אפילו מיקום הדיור. כוונתי היא שאם מישהו עובד, מגיעה לו עזרה גדולה יותר בדיור, אבל אם הוא לא עובד, לא בטוח שלהשאיר אותו בלי קורת גג זה מה שיוציא אותו לעבודה, ובטח שזה לא האמצעי הצודק.

טוב - אם כבר נתונים, אז לפני שאני לוחץ על "פרסם" אשתף אתכם בנתון שראיתי במוסף (סוף השנה?) של דמארקר, שמשום מה לא עלה לאתר שלהם (תודה אוֹרי). הנתון מתייחס לאורך הכבישים בישראל, וטוען שיש לנו הרבה מה לסלול עד שנגיע לאירופה. אז ברור שגרמניה או צרפת משיגות אותנו בהרבה, אבל מה עם הולנד או דנמרק למשל? ובכן - גם ברמת המינוע (מספר המכוניות לנפש) הארצות הללו, שבנויות כל כך יפה על תחבורה ציבורית, עוקפות אותנו בענק, וגם בצפיפות - אורך הכבישים ביחס למספר המכוניות.

הנה הנתונים (מהבנק העולמי. לחיצה על הכותרת תיקח אתכם לעמוד של האינדיקטור שבו אפשר לעבור ממפה לטבלה):

שבת שלום

Passenger cars (per 1,000 people)

Data from World Bank

Vehicles (per km of road)

Data from World Bank